למה להלין על תלמידי ביה"ס או התיכון אם גם סטודנטים רבים לא סובלים את הפרופסורים שלהם, ולומדים את החומר בעצמם, ללא נוכחות בשיעורים. תלמידי ביה"ס אין בחירה כזו.

לצערי, מעטים הפרופסורים היודעים ללמד. אלא שהסטודנט הישראל סתגלן מאין כמוהו והפסיק לדרוש שירות מספקי השירות. כמו כן, הסטודנט איננו נחשב כלקוח, אלא פרה חולבת במקרה הטוב, וסמרטוט במקרה הרע.

[שיטת] החינוך באוניברסיטאות בעייתי כלשעצמו, והישתנה מעט מאוד במאתיים השנים האחרונות (למעט התוכן, כמובן).

הייתי רוצה לראות הרבה יותר הדרכה אקדמית באמצעות מחשב. חומרי לימוד ובחינות אחידות לתואר ראשון, עירוב יחידות עסקיות גדולות בתוכן האקדמי, עם אפשרות להדרכת עובדים בתוך המסגרת האקדמית. (כן, תואר של "בן גוריון - אינטל", או טכניון-תע"א)

הטלת משמעת היא הבעיה הכי גדולה של בתי הספר בשלושים השנים האחרנות. הפתרון היחיד הוא העצמת ההורים בהטלת מרות על הילידים מצד אחד, ותמריצים שליליים להורים כשנמנעים מכך: למשל להטיל קנסות על וונדליזם, או סילוק תלמידי תיכון בעייתיים מהתיכונים - שהוריהם ימצאו להם תעסוקה.
הדרך השלישית: פיתוח בתי ספר מקצועיים: המדינה צריכה שפים, מנהלי מלון, מסגרים אומנים, נגרים אומנים, מעצבים בגדים וכד'... מכונאים לרכב ולתעשייה, טכנאים, בנאים, מפעילי ציוד כבד, חיילים מקצועיים, ימאים... החינוך המקצועי נפגע קשות בעשורים האחרונים, וכופה חינוך תיכוני עיוני למי שאינם מוכשרים לכך, מבזבזים את זמנם ואת כישרונם לחינם.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה