לא הייתה עובדה משמעותית אחת בטקסט שלך (מלבד הקלישאה על מספרן
המועט של התערבויותיו-בפועל של בג"ץ, שכאמור, היא חסרת ערך מעשי,
בגלל שהיא מתעלמת ממספרן העצום של יוזמות החקיקה שעצם האיום
בהתערבות הביא לביטול/סירוס).
שאר הטקסט שלך עונה במלואו להגדרה האהובה עליך "הגיגים" (בעיקר הטקסט המשתפך על לב-ליבה של הדמוקרטיה החוקתית", והסיפור היפה על
בג"ץ כבי"ד חוקתי).

די מרתק לראות איך בכל מקום אתה נותן תירוץ אחר להתחמקות שלך מדיון
ענייני - פעם זה אד-הומינם ופעם זה "אין סתירה". בשני המקרים מדובר
בתירוץ, ובשני המקרים אני מבין לגמרי ללבך - לא קל להתעמת, כשאין
אפילו עובדה אובייקטיבית אחת שמחזקת את הטיעון שלך. גם אני במקומך
הייתי מוותר, למרות שאני רוצה להאמין שהייתי מחפש תירוצים קצת יותר
מקוריים - בכ"ז, ג'ו, אחרי כ"כ הרבה שנים, מגיע לנו משהו חדש...