הנה

א) דחיית השיטה הכלכלית המרקסיסטית. הכלכלה הפשיסטית ברמה כזו או אחרת בנוייה לפי מודל קורפורטיביסטי, בו במקום הלאמה וריכוזיות יש לנו "אחיזת ידיים" שכוללת תעשיינים, ועדי עובדים ומדינאים. בגרמניה, בשיא המלחמה, עדיין היו מכרזים בהם יונקרס התחרה במסרשמידט...

ב) בריה"מ הייתה בעיקרה ישות על-לאומית. אמנם היה לנו מלל לאומני על אמא רוסיה וכו', והיא עודדה התארגנות מסויימת על בסיס הקבוצה הלאומית (מישהו אמר בירוביג'אן?), אבל בסופו של דבר במסגרת השיטה יכלת למצוא בכפיפה אחת קזחים, חוחולים, רוסים גדולים ורוסים לבנים.
באיטליה הפשיסטית היית צריך קודם כל להיות חלק מהלאום האיטלקי, ובגרמניה הנאצית הדגש עבר לגזע. אם כדי להתקדם בחיים ברוסיה היית צריך להראות לויאליות למפלגה ולא משנה אם אתה בכלל מאזרבייג'ן, באיטליה היית צריך להראות גם שאתה איטלקי גאה, ובגרמניה לא מספיק שתהיה גרמני אלא גם כדאי שתהיה בקבוצה 1 או 2 של סיווגי הגזע...

ההבדל הבסיסי בין שתי השיטות הוא העיקרון המסדר - הקומוניסטים פעלו בהנחה שהמציאות הולכת לכיוון מסויים כתוצאה מגורמים שמקורם בכוחות כלכליים, בעוד שפאשיזם/נאציזם פעלו על בסיס מניעים הנובעים לטענתם מאומה/גזע. זה ששאלו ואלו עשו צרות וכרגע נמצאים בפח האשפה של ההיסטוריה, לא משנה את העובדה שמדובר בשיטות משטר שונות, ושכל אחת מהן שונה מרעות חולות אחרות שגורמות לצרות דומות.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists