ואכן מדינות דמוקרטיות גם ביצעו החלטות שהזיקו להן - לעתים בעקבות בחירה ישירה של האזרחים.

מעבר לכך אוסיף, שגם בהנחה שבקנה מידה גדול מדינות דמוקרטיות "מצליחות יותר" ממדינות שאינן
דמוקרטיות כלל וכלל אין זה ברור שזה נובע מהחלטות מוצלחות של ציבור הבוחרים. אני יכול להציע לך
מנגנון חליפי: מאפיין ייחודי למדי של דמוקרטיות ביחס למשטרים אחרים הוא התחושה של הבוחרים
שיש להם שליטה או לפחות השפעה על עתידם וכו'. הדבר הזה מעלה את הלגיטימיות של כל שלטון
ספציפי (אפילו כזה שהצבעת נגדו: בדמוקרטיה אנשים נוטים יותר לומר לעצמם שזה "בסדר" ששלטון
מבצע מדיניות שהם מתנגדים לה כי "זו הממשלה הנבחרת", בניגוד להרגשה שלהם כשדיקטטור עושה
משהו שלא לרוחם, אם כי שם בדרך-כלל הם מעדיפים שלא לומר דבר) ושל המשטר בכלל. זה נותן
לשלטון משאבים להתעסק בענייני המדינה, ולא ברדיפת מתנגדים פוליטיים, בתעמולה בלתי-פוסקת
ושאר מעשים החביבים של דיקטטורים. שלטון כזה יעיל יותר, ולכן לא מפתיע שמדינות תחת שלטון כזה
יהיו "מצליחות יותר".

אני יכול בעצם לטעון שמה שעוזר למדינות הדמוקרטיות להצליח איננו התבונה שבהחלטת הציבור, אלא
זה ששליט דמוקרטי מוצלח נותן לאזרחים שלו תחושת שליטה בגורלו הרבה מעבר לזו ששליט מוצלח
באותה מידה במשטר לא דמוקרטי נותן לאזרחיו.

אגב, ישנה טענה שזה שבדמוקרטיות השכבות המבוססות משתתפות בפועל הרבה יותר בתהליכים
הדמוקרטיים היא "טובה", כי אבוי לנו אם המאסות של השכבות ה"נמוכות" היו קובעות לנו מדיניות.