מכירים את הבדיחה עם העכברים?

שני עכברים חודרים לארכיון סרטים ומתחילים לכרסם את גלילי הצלולויד.
"אחי" צורח אחד מקצה המחסן לחברו "בוא לכאן! מצאתי את חלף עם הרוח והוא מתתתתתוווווווק!"
"עזובת'ך!" אומר החבר, "כבר ניסתי קודם. הספר היה יותר טוב!"

אה.
הכרתם את הבדיחה?!
באמת?!

מה גורם לכם לראות שוב ושוב את אותו הסרט?
למה כן לראות שוב את הסרט או לקרוא כמה פעמים את הספר ולא לראות סרט שכבר קראת את הספר שבהשראתו הוא נעשה ולהפך?

נכון שבד"כ יש הבדלים, אבל זה כל היופי שבדבר.
אנחנו בני אדם ולכל אחד יש את הזווית שלו.
למי שקשה עם הזווית הויזואלית של אנשים אחרים עדיף שיתמקד ויישאר עם קריאת ספרים בלבד וישאיר הרבה מאד מקום לדמיון שלו.

אני יכול לומר, בכנות, שהפקת נרניה, עם כל האפקטים והשיכלולים לא מתקרבים למה שדימיינתי כשקראתי את סידרת הספרים הזו לפני כשלושים שנה.
צ'יבי ממש לא דומה לילד השמנמוך שליהקו לתפקיד במערכת התוכניות לילדים ונוער של הערוץ הראשון.
ג'ינג'י מאכזב, חסר גבריות, נחישות ומנהיגות.
אצלי בדמיון כולם אחרים.
SO?

זה החופש האומנותי.
בקרו באשכולות שדיברו על "אם יש גן עדן" והסרט "בופור".

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il