ולדעתי המצב שהגעת אליו נובע מכמה סיבות:
1. הגיל. הגיל הזה בדיוק אחרי שסיימת עם כל הדברים שאתה צריך לעשות (תיכון, צבא), אתה מוצא את עצמך במצב שאתה צריך להחליט מה המחויבויות שלך יהיו. זה מצב שקשה לכולם, ואני בטוח שכולם מבולבלים.
2. הבטלה ממכרת (לא אבטלה, ה בטלה). אתה גר עכשיו בבית של ההורים, מתעסק בתחביבים שלך, מתבטל, לא רואה סיבה לצאת לעבוד. אנשים שיושבים בבית יותר מידי, מתחילים להעסיק את הראש שלהם במחשבות לא פרקטיות ולדעתי אפילו קצת סתמיות.
3. פשוט ככה אתה כבן אדם. לוקח יותר זמן להדליק אותך.


אז רק שתדע שזה בסדר, הרבה אנשים שאני מכיר עוברים את אותו דבר. לדעתי הפיתרון זה פשוט לצאת ולעשות. אם זה לטייל, להתנדב אבל בתאכלס בעיקר לעבוד. רק בשביל לאתגר את המוח שלך ולאט לאט לגבש איזו תוכנית.
אני מכיר מלא חבר'ה שבגיל 21-25 חיים מטיול לטיול, או שחיים משבוע לשבוע (עובדים יוצאים שותים נהנים), יש חבר'ה שמוצאים עבודה שהם אוהבים, גם אם היא לא הכי מכניסה בעולם, היא עושה להם טוב.
התוכנית לא צריכה להיות לעוד עשר שנים, גם תוכנית לחצי שנה הקרובה זה אחלה.
את רומא לא בנו ביום. ועם הזמן אתה תתעצב לפי מה שמתאים לך.
העיקר זה לעשות. כי לשבת בבית ולנתח את הכל, להסתכל רק על חצי הכוס הריקה לא תיקח אף אחד לשום מקום.
בהצלחה יא באבא.