ברחובות הצדדיים היו כל מיני מציאות למיניהן: ספרות זימה ליד ספרים משומשים, בסטות אוכל רחוב למיניהן, דוכני "סחורת מלחים" ספק גנובה ספק מוברחת, בזול ותמיד נתון למיקוח, חנות קטנה, דחוסה ומשגעת (רק אם ידעת עליה, כי השלט היה קטן ודהוי) למכשירי גילוח (מכירה ותיקונים) וצרכי מספרות.
ברחוב אחר היתה חנות קטנה אחרת שהתהדרה בשם "מרכז האווז" ובה יכולת להשיג אווזים שלמים, חלקיהם, כבדים ונקניקים, "גריבאלאך" ושומן אווז, ואם במקרה דיברת הונגרית, אז גם זכית לעדיפות ולפעמים בטעימות מעניינות. ובאחת הפינות הייתה חנות נשק מסתורית שאף פעם לא ראיתי מישהו נכנס או יוצא ממנה. וכמובן - שענים, סנדלרים, משכפל מפתחות עם אלפי קופסאות קטנות של חלקים.

תודה על שהזכרתם לי עולם קסום (כן, קסום, למרות כל הדוחק והצחנה, למרות הזונות והכייסים) שאיננו עוד.