10-05-2010, 00:17
|
|
|
חבר מתאריך: 04.08.05
הודעות: 5,233
|
|
אני אספר לך מה קרה לי, ותסיק מזה לבד.
שבועיים לפני שהתגייסתי אימצנו כלבה. כל הגידול והחינוך שלה בבית שלנו נעשה כשהייתי בצבא. אומנם הייתי משקיע בה כשהייתי יוצא הבייתה, וגם לוקח אותה לשיעורי אילוף, אבל אין מה לעשות - לא הייתי שם בשבילה. (אגב את הכלב הקודם שהיה לנו אני גידלתי + אילפתי והוא היה הכלב של הבית אבל תכלס שלי...)
ההורים שלי החליפו אותי בתפקיד מטפל הכלב. ראיתי איך כל פעם שהייתי חוזר מהצבא היא הייתה קופצת עליי, ככה להגיד שלום, ותו לא. אח"כ רוב הסופ"ש היא לא הייתה באה אלי או מקשיבה לי..אלא רק לאבא שלי ואמא שלי. זה לא שהיא זרקה עלי לגמרי, אבל אפשר היה לראות את ההבדל - מי המנהיג שלה ומי סתם משחק איתה ב"נשיכות" בסופ"ש.
מאז שהשתחררתי הכל השתנה. אני משקיע בה המון, מטייל איתה, מעסיק אותה, החזרתי לה את המשמעת שאבדה ( והיא אולפה ע"י מאלפים מקצועיים) - אבל מה - אבא שלי העדיף להאכיל אותה בערב מאשר להשקיע באילוף שלה..אז היא אהבה אותו המון אבל איבדה חלק ניכר מהמשמעת שפעם הייתה לה.
ובאמת מאז שהתחלתי להשקיע בה מחדש- אני רואה את השיפור האדיר - מקשיב לכל דבר שאני אומר, באה אלי, משחק איתי מיוזמתה. ממש 180. היא עדיין מקשיבה להורים שלי, אבל רואים שפחות לעומתי. ההורים שלי לא היו מסוגלים לטייל איתה בלי הרצועה בשדה ליד הבית שלנו, כי היא הייתה בורחת. אבל אני משחרר אותה והיא באה כל פעם שאני קורא לה.
אצל כלבים זה פשוט - תן אהבה, ותקבל אהבה. אין התחכמויות. מי שמשקיע מקבל תמורה.
אני מאמין שאתה צריך להראות לכלבה יותר השקעה, יותר אהבה, וככה היא תתקרב אליך יותר, לא בקטע של "לגנוב" אותה מאחותך, אלא שהיא תאהב אותך באותה מידה אם לא יותר.
בהצלחה ותעדכן.
_____________________________________
R.I.P.
|