בנוסף על מה שנאמר לעיל על הניסויים "המדעיים" של מנגלה ונאצים אחרים:

יחידה 731 בראשותו של ד"ר שירו אישי, עסקה "במחקר" מאז תחילת שנות השלושים ועד 1945, עבור הצבא היפאני. הם בדקו כל אפשרות בענייני הישרדות, כולל הקפאת איברים בודדים והפשרתם (כשהם עדיין מחוברים לאדם חי!), ניסויים בעמידות לטמפרטורות גבוהות ונמוכות, עמידה בתנאי התייבשות, טביעה, גובה רב, הלם של פיצוץ קרוב, רסיסים, מחלות שונות, רעלים ועוד הרבה מעבר לאלה. כל הממצאים שלהם רוכזו ונלקחו ע"י האמריקאים, שגם דאגו להשתיק את העניין ולא העמידו את האחראים לדין אחרי המלחמה. סביר שעשו במידע שימוש משלהם.

מחקר אחר, אתי ומסודר, לשם שינוי, נעשה בתחילת מלחמת העולם השנייה בקנדה, על קבוצה של מתנדבים. אנשים אלה התנגדו לגיוסם מסיבות של השקפת עולם, והתנדבו במקום זאת לניסויים. מניסויים מבוקרים אלה למדנו הרבה על עמידות בתנאי קור, ורעב בעיקר.

ציון מיוחד ראוי לתת למחקרים רפואיים אמיתיים שנעשו על ידי רופאים יהודיים במחנות ההשמדה. חלק ניכר מעבודות אלה אבד, אך חלק שרד, ופורסם בזמנו בעיתון "הרפואה". מדהים כיצד בתנאים לא תנאים, אנשי מדע נשארו אנשי מדע, ואספו מידע ותצפיות שונות, רשמו, ערכו והסיקו מסקנות. יש בעבודות אלה מידע על תופעות שונות של תת תזונה, תחלואה גופנית ונפשית בתנאי המחנות, ובמידה מסויימת גם היו עבודות המשך על ניצולים - מחלות הקשורות למחנות הריכוז, תולדות מאוחרות, וסטטיסטיקות שונות.