השיר הזה כבר מולחן רק שאינלי סבלנותץ וזמן עכשיו לעשות את הוידאו אני יעבוד עליו אחרי הבגרויות..

אמממ שוב השיר ישיר וכנה-כי כנירא6ה שזה מה שחיפשתי להיות ישירה וכנה-בואי נגיד ככה-בנדוד שלי מת ואף אחד לא5 טורח לדבר איתי על המוות שלו-גם אז כשזה היה טרי לא דיברנו על כלום...-בסוף אני אומרת שאני מסתובבת מסתכלת בטלויזיה-לא מבינה מה ניסגר איי-זה פשוט כי אף אחד לא יושב ומדבר איתי על זה..זה פשוט נושא שבמשפחה שלי הוא סוג של טאבו-אז אולי כשכתבתי לי ככה לעצמי, החלטתי שזה יהיה נחמד פשוט לשאול שאלות ישירות-גם אם הן לא יענו..-למה הלכת?לאן נעלמת?
ורק אל תשכחי שזו לא הגרסא המקורית של השיר-זה שהיר שעבר שיפוריןם-חבל לך על הזמן כמה שהשיר המקורי היה ארוך יותר מבחינת בתים(דורון) וגם מלאט יותר בשאלות שאני שואלת-כמו למה דווקא אתה..

ודרך אגב הבתים כל כך קצרים כי הם מספרים סיפור ארך- שקרה-
הבית הראשון מדבר על הארוחת חג האחרונה שהיינו ביחד,והוא צחק עלי חח..הבית השני זה בית שכתבתי אחרי בערך איזה חצי שנה-כחלךק מהמקצה שיפורים-פשוט מאוד מרוב ההלם לא בכיתי שנה שלמה...
הפזמון הוא מדבר על הבוקר שהתעוררתי לעוד יום בבצפר-ושמעתי את אח שלי צועק את השם של איזה אחד-ומקלל אותו ומאשים אותו במוות של דוד שלי, (כששמעתי אותו צועק לשמים)ואז אחרי שההורים שלי דיברו איתו הם באו אלי, אבל אני כבר הבנתי לבד...לא הייתי צריכה הסברים-והאמת שדי יגעתי שיוום אחד זה יקרה שהוא ימות-
בסוף אני מתמודדת עם המוות כבר לא שואלת שאלות-אין מה לעשות נותר רק לזככור..

המספור של הביתים היה סתם באמת..אינלי מושג למה הפעם עשיתי את זה..

אממ כל הסגנון שלי זו כתיבה ישירה..השפעה של מוזיקה מסויימת אולי? אבל אני מסכימה לנסות גם דברים אחרים-חח אבל קודםפ שיעבור לי כבאר המחסום כתיבה המעצבן הזה!!!
חח ואו איזה תגובה ארוכה!!!