הרוח מלטפת אותה
מייבשת את דמעתה
השמש אט שוקעת בים
אור אחרון בכחול נעלם
זוג אוהבים על הים
מבליט בחיבוקיו את עצבותה
והיא חולפת על ידם
בתוך החשכה
נבלעת דמותה

מנסה לברוח מהבדידות
מנסה לשכוח את העצבות
לחלום על מקום אחר
שבו יש יותר
ולא להתעורר

והיא רוצה רק לאהוב
להרגיש ביחד
להרגיש קרוב
לא איכפת כבר מי יבוא
מי ייתן אהבתו
רק להרגיש ביחד
להרגיש קרוב

פנס הרחוב מהבהב
ומתחתיו קבצן יושב
ואנשים חולפים על פניו
ורק היא לדמעותיו
שמה לב
זוג האוהבים חזר
נכנסים חבוקים אל הבר
והיא לוקחת את עצבותה
בתוך החשכה
נבלעת דמותה

ובליבה הכאב גובר
את נפשה קורע, מייסר
מנסה לעצור את הדמעות
לקבץ רגשות
לשעותיה הקשות

והיא רוצה רק נגיעה
להרגיש ביחד
להרגיש קרוב
שייקח אהבתה
שישבור את בדידותה
רק להרגיש ביחד
להרגיש קרוב

והיא חוזרת אל ביתה
והוא שם מחכה לה
היא בו מביטה
והוא אדיש לעצבותה
הוא מהות בדידותה
אליה מתקרב
הנה בא הכאב

הרוח מלטפת אותה
מייבשת את דמעתה.