כידוע,הרבו יחידות הפלמ"ח בתקופת המנדט לערוך מסעות ארוכים במדבר יהודה.מסעות אלו נועדו לחישול היחידות,הכרת השטח,אימון באש חיה ועוד.אולם מי הם אלה שהכינו את התשתית למסעות אלו?
כולם מכירים את שמריהו גוטמן מנען,חוקר מצדה,מקים יחידת "השחר" (המסתערבים) של הפלמ"ח,ומי שביזמתו האישית ובפיקודו נכבש אזור עין גדי במבצע "עובדה.
שמריה ששלט בערבית הניח אכן את התשתית אחרי שקשר קשרי ידידות עם חסיין איש שבט הג'הילין שישב במדבר יהודה,והיה אדם משכיל יחסית.אבל עיקר ההכרות היסודית עם מדבר יהודה נעשה בעקבות שמריה ע"י קבוצה של חמישה מדריכים צעירים מתנועת "המחנות העולים".הם היו חלק מ"קבוצת החוגים" שהקימה את הקיבוצים בית השיטה ומעוז חיים.קבוצה ותיקה יותר של חוגיסטים יצאו כבר בשנת 1934 למסע נועז נועז במיוחד בו הקיפו במשך שבועיים את ים המלח ובשנת 1936 טיילו בגלעד.
במרץ 1942 יצאו המדריכים הצעירים שכללו את אריה בן גוריון,מנשקה הראל,עזרא כדורי,אהוביה מלכין ומשל'ה הורביץ,בתמיכת ראשי ההגנה-אליהו גולומב וישראל גלילי.תפקידם היה לבדוק את כל השבילים והמעלות,ובמיוחד את כל מקורות המים כולל הגבים ועוד.
המסע של הקבוצה יצא מירושלים לחברון ומשם ליוטה,ועם גמלים בדואים דרך כרמל ומעון אל מאהל שבט הג'הלין,ליד ראש זוהר (ראס א-זוהיירה),מכאן הם הם יצאו לסרוק בצורה יסודית את כל הנחלים והשטח שבין עין גדי בצפון לנחל חימר בדרום,ובלילות ישנו אצל הבדואים.בסוף הם עלו לאורך נחל חימר ואחר כך המשיכו דרומה עד המכתש הקטן (מכתש חצרה)-שהם טוענים לזכות בעלות על השם-מכתש.
את כל המימצאים שלהם הם העלו בצורה מפורטת על מפה טופוגרפית שמסרו ל"הגנה".
בעקבות המסע הזה החלו ב-1944 מסעות יחידות הפלמ"ח ותנועות הנוער-למדבר יהודה.