החז"ע מתמחה מאז הקמתה במה שנקרא "פיגועי איכות" (פיגועים שבהם נרדשת מיומנות ביצוע גבוהה
מהרגיל והפרופיל שלהם גבוה בהתאם). הם ממציאי חטיפת המטוסים (ב1970 הם הצליחו לחטוף בו
זמנית ארבעה מטוסים ולהנחיתם בירדן - בחמישי, מטוס אל-על, הם כשלו...), הם שנתנו למודיעין פת"ח
("ספטמבר השחור") את הסיוע הלוגיסטי והארגוני לפיגוע באולימפיאדה, הם שעומדים מאחורי פיגועיו
של קרלוס (שאמנם לא היו הצלחות גדולות מבצעית - אבל זכו לפרסום עולמי).
בשנים האחרונות הם עברו במוצהר לשני מתווי פיגוע שלא אפיינו אותם בעבר: פיגועי התאבדות (תופעה
חריגה כאשר מדובר בארגון מרקסיסטי חילוני - שכמותה יש רק אצל המחתרת הכורדית בתורכיה),
ופיגועי התנקשות. פיגועי ההתנקשות הפכו ליעד ארגוני בהנחייתו של ראש הארגון הנוכחי, אחמד
סעדאת, אחרי חיסולו של הראש הקודם, אבו עלי מצטפא. מייד אחרי החיסול, הם החלו בחיפוש יעד
קל יחסית להתנקשות, ולבסוף בחרו ברחבעם זאבי ז"ל, שנהג להתאחסן במלון הייאט במזרח י-ם.
אורגנה חולייה בפיקוד חמדי קורעאן, והיא ארבה לגנדי וירתה בו מטווח קרוב.
מבחינת החז"ע, הפעולה הצליחה בשני מובנים: גם בכך שהמיועד להתנקשות אכן נהרג, וגם בכך שכל
המעורבים הצליחו להתחמק מידי ישראל, והם כרגע בעצם נמצאים במעצר הגנתי, כשישנה התחייבות
ישראלית שלא לפגוע בהם בכלאם ביריחו.
ההצלחה של הפעולה הייתה נכס אדיר לארגון, שבשנים האחרונות נדחק אחורה, ככל שהתחזקו
הארגונים האסלאמיים. מסיבה זו הודיע הארגון מס' פעמים בשנים האחרונות על כוונתו לסמן בכירים
ישראליים כיעד לחיסול כתגובה על "מסע הרצח של מנהיגים פלסטיניים", גם כאלה שאינם מצמרת
החז"ע (מחליפו של סעדאת, אגב, יושב כרגע בכלא ישראלי).

הרב יוסף הוא אישיות ברמת אבטחה נמוכה משרים בממשלה, אבל הוא בעל פרופיל ציבורי גבוה
משל רובם. הוא מנהיג בלתי מעורער של סיעה בת 11 ח"כים, ויש לו רקע של התבטאויות שהערבים
לא אהבו. פגיעה בו היא בדיוק מסוג הדברים שארגון טרור כמו החז"ע, רוצה לבצע: זו פעולה קשה
פחות מרצח שר, אבל בעלת פרופיל ציבורי זהה.


בקיצור, טוב שתפסו אותם - יש לקוות שהם יישפטו כאילו הצליחו, ולא יקבלו הנחה רק בגלל שנלכדו
לפני שביצעו את זממם. את החז"ע, אגב, בניגוד לחמא"ס (שיש לו תמיכה ציבורית מאוד רחבה),
אפשר וצריך לעקור מהשורש...