איבדתי אותך לגמרי. חשבתי שאתה שואל לגבי מדיניות הבלגה, ומסתבר שאתה שואל לגבי מדיניות של תקיפה רק לאחר שיש למדינה יכולת גרעינית.
למדיניות זו יש שתי מגרעות עיקריות ביחס לתקיפה לפני שכור נכנס לפעולה, או לפני שיש כמות של חומר בקיע מועשר לרמת נשק:
א. נזק היקפי רב, שעלול לגרור את האויב לתגובה חריפה, וכמובן אינו רצוי לכשעצמו.
ב. אין וודאות שהאויב אכן יישאר ללא יכולת גרעינית. התקיפה יכולה להיכשל, ייתכן ויוצר יותר חומר בקיע ממה שהוערך וחלקו הוסתר וכו'.

באנלוגיה של הכיתה, זה לחכות שתלמיד מופרע יגיע לכיתה עם אקדח- ואז לזרוק עליו רימון, שיחטוף על כולם.

התועלת היחידה היא שבמיקרים מסוימים זה מאפשר לחכות להוכחות שהמתקן שהותקף נועד למטרה צבאית ולא אזרחית. מי בעולם עוד מאמין שאיראן באמת מתכוונת להשיג גרעין רק לצורכי הפקת אנרגיה? אם למדיניות יש את כל החסרונות של תקיפה מקדימה ועוד חסרונות נוספים, למה אתה סבור שמישהו שוקל אותה?