גם אם נוציא לרגע מהדיון את הגבלות הכשרות שפוגעות במגוון הטעמים אליהם ניתן להגיע (בשר/חלב, טיפול בחומרי גלם כגון הכשרה, המנעות משימוש בחומרי גלם כגון שרצים וטריפות), זה עדיין לא מסביר מדוע המושג גורמה כשר הוא כמעט בבחינת אוקסימרון.

אצל החרדים ה"פשוטים" ההסבר הוא די פשוט, שילוב של הכנסה מועטת עם ריבוי ילדים מוביל לפשרות בכלל, ובנושא המזון בפרט. אז קונים הרבה ובזול.

אצל החרדים בעלי הממון דווקא כן יש חיבה לגורמה, והם לא יבחלו באיזו אומצה עסיסית (שהיא אפילו לא שרופה למהדרין) עם יין טוב וכשר (התפתחות ענף הייננות בארץ תורמת תרומה רבה לכך).

החלק המעניין הוא דווקא הדתיים הלאומיים, ה"כיפות הסרוגות", אשר אמורים להיות בעלי ראש פתוח יותר מהחרדים ובתור ציבור עובד, הם אמורים להיות גם בעלי הכנסה גבוהה יותר, ועדיין, עניין הגורמה מהם והלאה.

חברי כנסת ישרים