פתחת פה עכשיו פתח לאשכול ארווווך.....
מודה ומתוודה, למרות כל המוזרויות שלי בענייני מוזיקה, יש באותם שירים ישנים משהו שפשוט שובה אותי...
קשה לי לשים את האצבע במדוייק על משהו ספציפי ולו מהסיבה שלדעתי מדובר כאן במכלול שלם...
המילים הפשוטות, הלא מתחכמות אך הנוגעות...
הלחנים ההם...
הסיפורים שמאחורי השירים, הדמויות שמאחוריהם...
ארץ ישראל הישנה של פעם (ובכוונה לא כתבתי את המילה "והטובה", אפשר להתווכח על כך)...
המלחמות, סיפורי הגבורה...
הנופים של טיולי השבת עם אבא ואמא וסיפורי הקרבות...
הכל ביחד...
יש לי לא מעט שירים לצרף לאשכול הזה אך בחרתי דווקא אחד מהפחות מושמעים...
שיר שבמקור בכלל נכתב באנגלית לפני המון שנים...
שיר שתורגם ונכתבו לו מילים עבריות חדות כתער...
שיר שתמיד מזכיר לי את פניהם בשחור לבן של לוחמי הפלמ"ח....
בום בו, בו בום, בום, בום
מחשיך כל היקום
ההר אפל הרחוב שחור
העיר גוועת במצור
אין לחם אין, אין כלום.
בום בו, בו בום, בום, בום
הלילה לא ננום
נחצה בשקט את הכביש
עם ארבעים כדור לאיש
שמרני אל רחום.
פתחי את התריסים לאט
כי מול ביתך עוברים
כל אלה שכמעט, כמעט
כמעט ולא חוזרים.
בום בו, בו בום, בום, בום
ליבנו כבר אטום
שלושים בנבי סמואל
שבעה עשר על הקסטל
שיירת נבי דניאל
אך אנו עוד נקום.
ליל החושך פה למעלה
בחובו טומן סכין
אם נחזור עוד מן הלילה
בעשרים שנה נזקין.
אך עוד תראי, את עוד תראי
את הדרך הפתוחה
עוד תראי, עוד תראי
את הדרך הפתוחה.
מי זה נע שם? זה הרוח,
האורב בין השיחים
מבטנו הקרוע
עוד זוכר קברי אחים.
אך עוד תראי, עוד תראי
את הדרך הפתוחה
עוד תראי, עוד תראי
את הדרך הפתוחה.
אהובך יצא לקרב
אהובך יצא לקרב
אבל איפה הוא עכשיו
מן הדרך הוא לא שב.
מן הדרך הוא לא שב
העפר כיסה עיניו
את קברו חפרו רעיו
כי הוא לא חי עד הבוקר.
אם נשוב עוד נערה
אם נשוב עוד נערה
אם נשוב בחזרה
תלבשי שמלה שחורה.
תלבשי שמלה שחורה
לזכר כל החבורה
כי נותרנו עשרה
מן הפלוגה עד הבוקר.
בום בו, בו בום, בום, בום
ליבנו כבר אטום
שלושים בנבי סמואל
שבעה עשר על הקסטל
שיירת נבי דניאל
הג'ינג'י מוישה מיכאל
מנחם צביקה ושמואל
ומוטי גד ובצלאל
אך אנו עוד נקום.
הקרב על הדרך לירושליים...
שיירת נבי דניאל (סיפורו של זרובבל הורוביץ ז"ל לדוגמא)....
כל מילה...
ראשי
צ'אט
04-09-2010, 21:07
מצב כלאיים
