היי

הסיפור שלך בעל מבנה נכון, לי באופן אישי היה מעט קשה לקרוא באופן רצוף. החיבור בין המשפטים היה טיפה מאולץ והיו מקומות שלא מאוד טבעי.
אני מתכוונת בעיקר ל:

1. רחש מנועי המכוניות היה שוקט, ובמקומו עולה היה צליל חרישי ובלתי מורגש; מקור הצליל היה לתעלומה, אם כי אחדים סברו כי מדובר בצרצר בודד אשר שרד את הריסוס.

אני הייתי מחליפה ל"רעש המכוניות שקט ובמקומו עלה צליל חרישי ובלתי מורגש; מקור הצליל היה לתעלומה...."

2. אישוניה זעו במהירות לצדדים, כמחפשים אחר דרך מילוט, אם כי ברור היה לה כי אין כזו.

התיאור שלך הוא כמעט מליצי, כשמדובר בסיטואציה קשה, אלימה וכוחנית. אולי כדאי "לרדת רמה" בתיאורים כדי שיתאימו לאווירה.

3. קולו של פרד ירד באוקטאבה. כעת היה קולו דק ושביר, אם כי הכעס אשר מילא אותו הצליח לחלחל לדיבורו גם כך.

אם קולו ירד באוקטאבה- משמע שהפך לקול עבה יותר.

4. פרד רכן ארצה, טבל את אצבעו בדמה והכניסה אל פיו

אני הייתי משנה ל "טבל את אצבעו בדמה ומצץ אותה". הקונוטציה מינית וכוחנית יותר. מאשר "הכניסה אל פיו" שנשמע קצת ילדותי.

5. פרד לא הסתובב לעברה, הוא רק הרכין את ראשו לאות אבל ולחש

הוא לא הרכין את ראשו לאות אבל כי הוא לא מתאבל. נדיר שאדם רוצח שני אנשים ועומד ומתאבל. הוא יכול היה ללחוש אבל האבל לא מתחבר לי

סה"כ תיאור סיטואציה יפה.