אז ברור שאיך שהספר יצא ישר רצתי להשיג לי עותק, ואפילו קניתי את הגרסה האנגלית-בריטית (ולא האמריקאית).
דן בראון יצא במותחן חדש שגיבורו הוא ידידנו רוברט לנגדון.

כרגיל בראון מקסים ומלהיב אותנו בתיאורי האומנות והארכיטקטוקה - ממש עושה חשק ללכת ולעקוב אחרי המקומות במציאות בנק' העלילה השונות,
הפעם בראון מעניק לנו נק' מחשבה פילוסופית מעניינת שבה מתעסק הסיפור (כמובן שלא נגיד בדיוק מהי, כדי לא לעשות לכם ספויילר) - ועל כך הייתי ממליץ לכם לקרוא את הספר.

inferno - כשמו כן הוא, מתעסק בקומדיה האלוהית של דנטה, ספר שכולנו מכירים לפחות את עיקרי עלילתו.
אני חייב לציין שהכריכה מעוצבת היטב, וכדאי להציץ גם בכריכתו הפנימית (לפחות בגרסה הבריטית) שמכילה חלק מיצירות האמנות שמופיעות בספר.

אז בעייני, אחד משלושת הסנריוז' שהעליתי התברר כנכון, אבל שוב בראון הצליח לגרום לי לסיים את הספר כ"כ מהר (הפעם רק תוך יומיים), וזה מעיד על כך שהספר טוב

במדד שלי:

4 מתוך 5 סמיילים.