ציטוט:

במקור נכתב על ידי ארדיכל אז אחדד את שאלותי: שער יפו - כ-ו-ל-ם מגנים את הטורקים על הרס החומה. נטען כאן כי אכן היתה שם חומה, מסוג בארביקן. שאלתי בעינה עומדת: הטורקים הרסו שם חומה? או שמא רק מעקה?.

האמת? חדש לי ש"כולם מגנים" את התורכי. דווקא בהקשר לשער יפו אני מכיר גינויים על הוספת מגדל השעון המוזר (על ידם) ולאחר מכן הסרתו (בידי הבריטים). לא מכיר תופעה נרחבת של גינוי התורכים על הפרצה הזאת, למרות שבטוח ימצא מורה הדרך שיגיד כך. מה שהיה במקום הפרצה בשער יפו זו חומה נמוכה יחסית לסביבתה - משהו דומה לחומה המשנית שנמצאת מחוץ למצודה, כמה מטרים משם.למען האמת אני לא אתפלא אם חומת הנגד של המצודה התחברה לאותו קטע נעלם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ארדיכל השער החדש: מה זה העיצוב הזה? ממה הוא נובע? למה?.

השער החדש נפר ץבתקופה שבה "חומת עיר" לא נחשבה אלמנט ראוי לשימור. במאות ערים באירופה הורסים חומות בעידן הזה, ממלאים חפירים ונוטעים שדרות במקום. השער נועד להיות פונקציונאלי, והאמת שדי מפתיע שבכלל שימרו כאן משהו דמוי שער, ולא הלכו על משהו בסגנון 2 הפרצות שבעכו... (שנראות כמו משהו שהותיר כלי הנדסי כבד תחת הפגזה, ועוד אלה פרצות שהשלטון נתן הסכמתו להן רק בזכות השתדלות של עכואי מוסלמי שהיה מורה של ילדי השולטאן).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ארדיכל שער הפרחים: האם באמת נפתח ב- 1855-1865? למה? ע"י מי? אני שב ומסביר: מאז ימי סולימן בונה החומות היה שם פשפש (כינוי לשער קטן מאד, ללא קשר עם החרק הששמו זהה) צדדי, שהיציאה דרכו היתה מקבילה לחומות. בשלב כלשהו נפרץ שער שהמעבר דרכו הוא מאונך לחומות. על זה אני שואל..

פריצת המעבר המאונך לחומה נועדה לאפשר מעבר של יותר מבהמות משא והולכי רגל. פשפשים לרוב משמרים צורך משני למעבר דרך החומה, בהתאם לזמן והמקום בו תוכננה החומה. סביר להניח ש"האיש מלמעלה" חפץ במעט שערים (כמו בעכו שבה היה רק שער יבשתי אחד), בעוד "מקומיים" לחצו לכמה שיותר. "פשפשים" בחומה ימצאו בנקודה שבה היה צורך לשמר ציר תנועה מכל סיבה שהיא, או כמובן שהיה שער קודם. בתקופות של התערערות מצב בטחוני פשפשים כאלה יכולים להחסם, או להנעל תמידית. מאחר והתורכי שהה פה 400 שנה קח בחשבון שמה שמספר מקור מ 1820 (לדוגמא) הוא לא בהכרח מה שהיה נכון ב 1750.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ארדיכל שער הרחמים: או קיי, הוא עתיק וכדומה, אבל מבחינה טופוגרפית הוא על גבול האבסורד. קשה מאד להגיע אליו. אם כך - למה צריך שם שער?..

שער הרחמים נחשב למבנה ביסאנטי - דהיינו בוני חומות ירושלים פשוט "ירשו" אותו שלם. חסימת השער קשורה אולי לחוסר השימוש בו, אבל עצם קיומו קשורה לכך שהיה שם לפני בניית החומה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ארדיכל שער הארכיאולוגים: שאלותי אינן נובעות מהכיוון הפוליטי, אלא מזה ההיסטורי/ערכי: האם באמת מוצדק, לצורך איחוד הגן, לפגוע באופן כה בוטה בשלמות היצירה הטורקית? הרי כשתצא סדרת בולים חדשה, יצטרכו לכלול בה גם את השערים הללו, לא כן?.

יש להבדיל בין המותג של "שבעת שערי ירושלים" ובין המספר האמיתי של המעברים בחומה. בסופו של דבר גם הפרצה בשער יפו היא עוד שער. חומת ירושלים היא החומה השלמה ביותר שראיתי אי פעם ואני לא חושב שיש מי שרואה בבעיה בפתיחת מעברים תחתיה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ארדיכל שער האשפות: האם גם שם היה רק פשפש??.

היה פשפש שלא זכור לי אם ראיתי ציור שלו. מי שפרץ את השער הנוכחי הוא למיטב הבנתי השלטון הירדני דווקא. הסימנים בראש החומה מעידים שהם פשוט הסירו קטע שלם, ואז בנו את הקשת וראש החומה מחדש.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ארדיכל השער הצלבני: ואם מדברים על פגיעה בשלמות היצירה הארכיטקטונית - שם זה בוטה במיוחד. שער גדול וכעור להפליא. למה????.

שהו לא שער שנבנה, אלא שריד פשפש שנחשף בחפירות. מאחר והוא הרוס חלקית, כך הוא נותר. במרבית המקרים ארכאולוגים ישראליים אינם מעזים "לשפר" ממצא ארכאולוגי כדי להעלות את הערך האסטטי. בתחום זה הישראלים שייכים לאסכולה קיצונית, שבגללה רבים מהאתרים "שלנו" מרשימים הרבה פחות מאלה של מדינות מזרח תיכוניות אחרות. באי האלמוגים המצרים בנו מחדש מבצר חרב, ב"ארמון הישאם" ביריחו התכוונו הירדנים לשקם חלקית את החורבה ובאתרים רבים בתורכיה נערכו שחזורים בחורבות (הממילא מרשימות) של ערים הלניסטיות ורומיות. אלה אסכולות נפרדות לחלוטין.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ארדיכל פרצת האצ"ל: ההיתה? האם נסתמה? ע"י מי? למה לא פותחים אותה?

הלגיון הירדני בנה קיר שחסם את השער החדש. האצ"ל פרצו את הקיר החוסם הזה, לא את החומה.

.