בשנת 586 לפנה"ס הופקד גדליהו בן אחיקם בן שפן הסופר בן אצליה בן משולם על ידי מלך בבל על שארית תושבי יהודה. סביבו במִצְפָּה שמצפון לירושלים התקבצה שארית האוכלוסייה ביהודה וגם פליטים שברחו למואב ולעמון. צאצאי משפחת שפן היו מתומכי ירמיהו הנביא ומהסוברים כי אין למרוד בבל שבשיא כוחה או לבטוח בברית עם משענת הקנה הרצוץ מצרים. למרות זאת היה מעמד המשפחה גבוה בחצר המלכות.

"וַיִּשְׁמְעוּ כָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם כִּי הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בָּאָרֶץ וְכִי הִפְקִיד אִתּוֹ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטָף וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ מֵאֲשֶׁר לֹא הָגְלוּ בָּבֶלָה: וַיָּבֹאוּ אֶל גְּדַלְיָה הַמִּצְפָּתָה וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָהוּ וְיוֹחָנָן וְיוֹנָתָן בְּנֵי קָרֵח..."

"וְגַם כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וַאֲשֶׁר בְּכָל הָאֲרָצוֹת שָׁמְעוּ כִּי נָתַן מֶלֶךְ בָּבֶל שְׁאֵרִית לִיהוּדָה וְכִי הִפְקִיד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן: וַיָּשֻׁבוּ כָל הַיְּהוּדִים מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ שָׁם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ יְהוּדָה אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה..."



גדליהו בן אחיקם ניהל את השרדותו של הישוב תחת בבל. , ועזר לתושביו להסדיר את ענייניהם הכלכליים בארץ שהידלדלה לאחר החורבן. משך כהונתו לפי ספר ירמיהו היה בן חודשים אחדים לפי ספר ירמיהו.
הבבלים לא אפשרו לגדליה ולאנשיו להתגורר בירושלים, העיר המורדת, ולכן הם התגוררו בעיר מצפה אשר בבנימין. עיר זו שוכנת על הדרך הראשית מירושלים לשומרון. גם מן העדויות הארכיאולוגיות עולה שאזור בנימין לא נפגע על-ידי הבבלים.

גדליה פנה לנשארים בארץ והרגיע את חששם מפני הבבלים: הם יכולים להתבסס בבתיהם, ואין לחשוש שהבבלים יגלו גם אותם כמו את אחיהם. התנאי לכך שהבבלים לא יגעו בהם לרעה היה שלא ימרדו בבבלים ויהיו נאמנים להם.

גדליה צירף אליו אנשים רבים, ובהם שרים, כלומר מפקדי צבא בדרגה זוטרה, וכן הצטרפו אליו אלה שנמלטו מירושלים בזמן המצור הבבלי. חלקם המתינו לסיומה של המלחמה וברחו למואב, לבני עמון ולאדום. הם נטעו כרמים והתפרנסו מחקלאות. וקיוו לעתיד לישראל גם לאחר החורבן והגלות.

הסיבה לרציחתו אינה ברורה מן הכתוב למרות התפיסה הפופולרית כי נרצח כ'משתף פעולה' עם הכובש. גדליהו נרצח בידי ישמעאל בן נתניה שהיה מזרע המלוכה ויתכן שראה עצמו ראוי ממנו לכהונה. מהכתוב ניתן להבין גם כי ישמעאל זה היה בקשר עם בני עמון אשר זממו לדחוק את הבבלים מהאזור והושפעו מתככי המצרים. יוחנן בן קרח ראש הצבא וחייליו הזהירו את גדליה על מזימת ההתנקשות ורצו להרוג את ישמעאל. גדליה לא האמין להם ואסר על פגיעה בישמעאל. הוא אף הזמינו לסעודת חג במהלכה בוצע הרצח.

"וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו בַּמִּצְפָּה: וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן בַּחֶרֶב וַיָּמֶת אֹתוֹ אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאָרֶץ:"

ישמעאל זה לא היה כנראה ממש סימפטי ולא הסתפק ברציחת גדליהו. הוא הרג עוד שבעים איש שהיו בדרכם להביא מנחה וחס כשודד דרכים מיומן על העשרה מתוכם שנתנו לו את ממונם.

וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים וּמִתְגֹּדְדִים וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה בְּיָדָם לְהָבִיא בֵּית ה': וַיֵּצֵא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לִקְרָאתָם מִן הַמִּצְפָּה הֹלֵךְ הָלֹךְ וּבֹכֶה וַיְהִי כִּפְגֹשׁ אֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֹּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם: וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל תּוֹךְ הָעִיר וַיִּשְׁחָטֵם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה אֶל תּוֹךְ הַבּוֹר הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ: וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים נִמְצְאוּ בָם וַיֹּאמְרוּ אֶל יִשְׁמָעֵאל אַל תְּמִתֵנוּ כִּי יֶשׁ לָנוּ מַטְמֹנִים בַּשָּׂדֶה חִטִּים וּשְׂעֹרִים וְשֶׁמֶן וּדְבָשׁ וַיֶּחְדַּל וְלֹא הֱמִיתָם בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם:

במל"ב כה 22-26 בירמיהו מ 1-מג 7.








ד"ר ר.מגידוב המט"ח
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13190
אנציקלופדיה 'דעת':
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1098
מיכאל אביעוז במקראנט
http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14050


גדליהו בן אחיקם - לדמותו של מנהיג נאיבי / יהודה איזנברג

וממך 'מדינאי' יותר מכולם הייתי מצפה להביא מהתלמוד הבבלי בהקשר הויכוח על הסכם אוסלו והעיוורון הפוליטי שבהבאת אנשי דמים כערפאת לארץ ומתן כח בידו: והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי אנשים אשר הכה ביד גדליה. וכי גדליה הרגן? והלא ישמעאל הרגן! אלא מתוך שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בן קרח ולא חש מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן. אמר רבא: האי לישנא בישא, אע"פ דלקבולי לא מבעי מיחש ליה מבעי.