ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור א. דרגון פליי: אני מניח שהמארינס דווקא אוהבים את הורסטיליות שלה, בניגוד ל-"מרגמות צריח". זה מאפשר, למשל, להסיק את המרגמה עצמה עם חי"ר לעומק השטח, ולהשיט את הרכב מאוחר יותר. זו אפשרות הגיונית, אבל כרגע אין להם מרגמת צריח כך שהאופציות שלהם קטנות יותר. ב. מרגמות 160 מ"מ: אם הן מיועדות לירי בקו ראיה, איזה יתרון יש להם על טנק? קודם כל טווח של כ-10 ק"מ ואולי יותר עם תחמושת מתאימה, יכולות של "שגר ושכח" שוב עם תחמושת מתאימה שכבר קיימת ל-155 מ"מ. אם הן כפופות לתצפית קדמית, איזה יתרון יש להן על ארטילריה שנמצאת כמה ק"מ בעומק? 1. המרגמה הזו קיימת במלאי אלא אם הרסו את כולם. 2. המרגמה זמינה לטובת כח החי"ר שבמוצבים והסיוע יכול להיות במיידי. ואת התותחים, שאינן בנמצא, נשאיר למסגרות הגדוד והחטיבה תחשוב רגע כמה ארטילריה סורית המוצב יחטוף, והאם זו סביבה נוחה לתפעול מרגמה כבדה. אני לא יודע איך המוצב ברמה למשל בנוי כיום, אבל בזמני המרגמה שהייתה במוצב הייתה מושמדת קרוב לוודאי עם המטח הארטילרי הראשון. לכן אם היתה לנו מרגמה עם קנה ארוך ומיתקן עזר לטעינה, הינו מושיבים את המרגמה יחד עם הצוות והתחמושת, בתוך המוצב מתחת למיגון רציני כאשר רק קצה המרגמה ויחידת העזר לטעינה בולטים מעל הגג. המרגמה לא חייבת לשבת במוצב עצמו היא יכולה להיות מותקנת בעמדה חדשה מוגנת היטב 200 מטר מהמוצב.