אתה צודק וטועה.
אתה צודק בכך שהמבנה השבטי, המסורות השבטיות וההנהגה השבטית שונאים את הקדמה, את החופש ואת האינדיבידואליזם המערבי ובכלל זה שיוויון זכויות לנשים. ברגע שנשים בוחרות את בעליהן, מסגרות השבטיות מתמוטטות.
לכן שבטי ישראל הפסיקו להתקיים כמסגרות פוליטיות עוד בתחילת ימי בית ראשון.

אפשר, לבנות חברה דמוקרטית ושבטית, אם השבטים יקבלו אוטונומיה מוגבלת ומוגדרת לפי חוק. אפשר לבנות קונפדרציה של שבטים. לתת תוקף חוקי בדמוקרטיה, למועצות שבטיות וחמלתיות. זו לא הנקודה. הנקודה היא שאף שבט לא רוצה לחיות בתוך מערכת החוקים הזו. כולם בתחרות מתמדת נגד שכניהם.

הבעיה עם האיסלאם הוא חוסר היכולת של השבטים המדוברים לשתף פעולה ביניהם. להקריב לטובת דבר מה, שאיננו האסלאם. למעשה, הדבק היחיד לחברה המוסלמית, מאז ימי מוחמד הוא האויב החיצוני, אמיתי או מודמה.

יש פתגם ערבי מפורסם מאוד: אני ואחי נגד בן-דודי, אני ובן--דודי נגד העולם!. זו התפיסה השבטית הערבית. לכן הם לא יכולים ליצור מסגרת לאומית מתפקדת.

מעמד בינוני חזק, הוא המאפיין של עליית המערב באירופה ואת תחילת תפישת החופש והחירות. המעמד הבינוני במדינות ערב, בעולם השלישי, וגם באפגניסטאן ברח למערב. אפגנים משכילים חיים בארה"ב מאז נפילת המלוכה. המעמד הבינוני היה יכול בטווח הארוך, למוסס את הזיקה השבטית ולבנות חברה לאומית. אולם זה לא קורה בעידן הגלובלי. אפגני שמסיים ללמוד הנדסה או רפואה, לא יחזוק לאפגניסטאן. הוא ימצא עבודה ברוסיה, צרפת או אפילו ארה"ב אם יוכל... . זו לא בריחת מוחות, זה נטישה והתנכרות.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה