הייתי בנאדם די אדיש עד לפני , ובחיים שלי לא באמת שנאתי אף אחד.
היום אני שונא שנאה עזה את הטכניון (רק חבל שאי אפשר למקד את זה),בצורה שלא האמנתי שאני יכול לשנוא משהו.למעשה,גיליתי מגוון רב של רגשות שלא ידעתי שאני מסוגל להפיק
אבל ברצינות, מתישהו הבנתי שאו שאני נשאר ועובד על עצמי או שאני עף על הבטון מחוץ לשער ,עובד כל החיים שלי כמו אבא ומצטער על כל שנייה שהייתי חלש...זה הדבר הכי טוב שהמקום הזה נתן לי,עור קשה ויכולת ללחוץ ולא לוותר לעצמי (כי בחורות זה לחלשים,חח).נחמד פעם ב לשמוע "אתה לומד בטכניון?פששששש.קשה אה?".

מבחינה פיננסית אני עדיין לא מוצא את היתרון ,כל אותם מסעדות גם יכולות לתת לך הנחה כאשר יש לך לשון מחוספסת (או יותר נכון,חברים שיש להם לשון ישראבלופית...עכשיו זאת מיומנות שלא רוכשים באקדמיה וחבל מאוד ).