אי אפשר להשפיע עליהם באמצעות הטפת ערכים מוסריים או הטפה ליושרה: הם פשוט בטוחים שהם מעמד על שמקומו באסיפה הלאומית (שם יש לו יצוג יתר קיצוני) מוכתב עקב זכות אבות מולדת. אתה לא יכול להשפיע אפילו אם אחד העורכים ממש יחזור בתשובה מחר בבוקר. כבר היו לנו עמודי תווך ש"חזרו בתשובה" בתחומים שונים (אמנון דנקנר, גיא בכור או בן דרור ימיני): חלקם התמוססו כמובילים, חלקם מאיישים את נישת "ימני המחמד" וחלקם הפכו לווינים (שיש להם השפעה, ואולי עוד יש המון לאן לטפס, אבל אני בקלות משרטט את שיא הגובה שאליו יוכלו להגיע, וזה הרבה יותר נמוך מרף ההשפעה הרצוייה).

כאשר נתקלים במצב בו ישנו מעמד מיעוט המבצר את כוחו מאחורי חומות של זכות אבות מולדת, או כל שיטה לא שקופה אחרת, הדרכים הן 2:

1. להפיל אותם לחלוטין: לא רצוי, לא מצוי ובטוח שזה לא ב"קוד הפעולה" של הישראלי.
2. להצר את צעדיהם מתוך כוונה ברורה ופעולה ממוקדת כנגד בני המעמד: במילים אחרות - לכוון עליהם תמידית זרקורים שלרוב מיועדים להאיר את כל הסביבה אקראית. יתרון: כל אדם יכול לסייע מתישהו. חסרון: זו פעולה שמונעת ע"י רגשות עלבון ואיבה, ולא פעולה מושכלת. פעולות אכיפה שבאות מהבטן הן מסוכנות יחסית. העניין הוא שקודם כל לדעתי הנזק יהיה קטן מן התועלת, ודבר שני... מי שעיניו בראשו לא יכול שלא להרגיש שהעיתונות העברית מבזה אותו באופן שיטתי. למעשה העיתונות העברית מתייחסת לאחוז מכריע מבין הישראלים כאל חמורי גרם עלובים. פעם גם אני חשבתי שמדקלמי מנטרות ה"תשקורת" (כמו "טמבלוויזיה") הם "ברית הדפוקים" שאדם נורמטיבי לא יכול להזדהות עם דבריהם. עבר זמן ולדאבוני אני חייב לציין שדווקא אנשים אלה צדקו, בעוד שאני טעיתי.

.