שלום לאנונימית - ברוכה הבאה לפורום!

את איזבל נעים להכיר למרות חסרונותיה - הרעיון יפה מאוד.
קצת ביקורת בונה:
אני מרגיש שהתיאורים לא זורמים בצורה חלקה.
משום מה חלק מהמשפטים נקטעים בהזחה (אנטר), וזה תורם לכך.
למשל כאן:

ציטוט:

הוא לא מצליח להוציא אותה מהראש, איך שהיא מוציאה מהמגירה את השרשראות והצמידים. ואיך אחרי זה היא בוכה והיא יודעת שזה לא עוזר.

מה קורה בין השורות? למה היא בוכה? מה הקשר לשרשראות והצמידים?
האם זה נסיון ליפות את עצמה? כי קודם היה נסיון להסתרה שלה...

נסי להרחיב קצת יותר בתיאורים, זה הופך את היצירה למשהו יותר מוחשי ונותן לדמיון של הקורא לפעול ו"להיכנס" לתוך היצירה.
הסיום מצויין לדעתי, גרם לי לשנות את ההתייחסות שלי אליה - מאנטגוניזם קל, להבנה.

כמובן שכל האמור הוא הצעה בלבד, אבל אם תבחרי לשנות מה מין היצירה אשמח לראות את ההתפתחות שלה באשכול