עברו כבר 73 שנה , מאז אותו לילה נורא בו חדרה כנופיית פורעים ערבים, לשכונת קרית שמואל בטבריה ובמשך כשלוש שעות , ערכה טבח בתושביה התמימים של השכונה, בטבריה לא הנציחו את 19 הקורבנות , אין עדיין בעיר הכנרת ,רחוב או סימטה על שמם, גם לא כיכר, בתי ספר לא נקראו על שמם , שכחו אותם , הם מתו
באש,בחרב ובחנק , רוב הקורבנות היו ילדים נשים וזקנים , לאחרהרצח ההמוני הובאו כולם לקבורה בקבר אחים בבית העלמין העתיק בטבריה. את סיפור הטבח לא לימדו , כי לא מדובר בסיפורי גבורה , טבריה היתה מופקרת אז בליל הטבח - 2 לאוקטובר 1938 , השוטרים והחייילים הבריטיים שהמטה שלהם שכו כמה מאות מטרים ממקום מרחץ הדמים, העדיפו לראות מערבון בבית הקולנוע השכונתי , אנשי ההגנה לא הגנו, בסיפור הזה לא היו גיבורים, הכשלון נותר יתום... הקורבנות כמעט ונשכחו, אני לא שכחתי אותם ונטלתי על עצמי להנציח אותם , אין לי קשר משפחתי אליהם , נולדתי בטבריה 14 שנה לאחר אותו לילה נורא ,אסור לשכוח, צריך לזכור
את אותו לילה ,לפני יום הכיפורים תרצט , את אותם ימים נוראים שעברו על טבריה, גם ראש עירית טבריה, זכי אלחדיף נרצח כמה ימים לאחר הטבח, במרכז העיר, על ידי מתנקש ערבי , אגב : הרחוב הראשי בטבריה נקרא על שמו , בעירית טבריה החליטו להנציח את זכרו , את 19 קורבנות הטבח לא הנציחו , עכשיו אישרה עירית טבריה קריאת כיכר בטבריה בסמוך לרחוב הטבח ,כיכר בה ינוצחו : רחל מזרחי בת 28 וחמשת ילדיה ,אהרן מרים יוכבד שמואל ותחיה ,האחיות דבורה רבקה וחיה ליימר , יהוש ושושנה בן אריה וילדיהם אריק וזוהר ,בני הזוג הקשישים מאשה ומנחם קטין , גבאי בית הכנסת שנשרף עם ספרי התורה - יעקב זלץ ויעקב גרוס ישראל פוקסמן וצבי חזקלוביץ, יהי זכרם בלתי נשכח
www.seagalilee.com