המנהיג הרוחני, חמנהאי הוא ממש לא פטרון היסטורי שלו - הוא תמך באחמדי נג'אד רק אחרי שהמועמד שלו
(מוחסין רזאי) איבד כל סיכוי לנצח בבחירות.
למעשה, חוסר החיבה ההדדי שאפיין אותם, גרם לסוזן רייס (היום שגרירת ארה"ב באו"ם ואז "רק" יועצת
בכירה למועמד לנשיאות אובמה) להבהיר שלא צריך להתרגש מאחמדי נג'אד, שהרי המנהיג העליון הוא
איש שמרני שאיתו אולי ניתן לדבר...

בשעתו ניסו לייחס לאחמדי נג'אד תמיכה בקבוצת ההוג'תייה, שההנהגה שלה מיוחסת לאייתאללה מסבח
יאזדי, אבל זה מעולם לא אושר רשמית.

עד כמה שאפשר לראות מכאן - אחמדי נג'אד הוא איש בעל כוח ועמדה עצמאיים שצבר בעצמו, ואינו שליח
של איש. הוא ד"ר להנדסה שהצטרף למשמרות המהפכה האיראניים, התקדם שם לדרגת קולונל (כנראה
במסגרת של מנגוני מודיעין של הארגון המתועב הזה), עבר לפוליטיקה, שימש כראש עירייה (כנראה מוצלח
למדי), ואז נבחר לנשיא ברוב עצום בבחירות שלא היו עליהם ערעורים. אחרי שנבחר הסתבר שהוא פנאט
נוראי, וחלק מתומכיו נרתעו, מה שהפך את הבחירות לקדנציה שנייה לקשות בהרבה, עד כדי צורך בזיופים.
נכון שחמנהאי תמך בו - אבל רק בגלל שאת מוסאוי וקארובי הוא שונא יותר...