הכותרת של פותח האשכול מזכיר לי את הסיפור הבא:
את המקור לקחתי מפה:
http://ns1.shturem.net/index.php?section=artdays&id=625

הסיפור שלהלן מייחס על פי חסידות חב"ד סגולות לספר התניא. יתכן והסיפור סופר בגרסא קדומה יותר עוד לפני אסון הטיטאניק אך משום מה הסיפור דבק דווקא לטיטאניק:

בחור יהודי רצה להגר לאמריקה, ואביו שאל בעצת אדמו"ר הרש"ב (שלום דובער שניאורסון) בדבר נסיעת בנו לאמריקה, והרבי השיב בשלילה. הבן לא ציית לאביו ולרבו והחליט לנסוע בכל זאת לאמריקה. הבחור עלה על אוניה והפליג. בדרך, האונייה טבעה. כשבא האב אל רבו בטענה על כך שלא הזהיר את בנו שהאוניה תטבע, השיב לו הרש"ב שהוא עצמו לא ידע, אבל כשהרב אומר משהו, צריכים לציית לדבריו.

מספר הסיפור "הלביש" את הסיפור על טביעת האונייה "טיטאניק" בשנת תרע"ב, בה בשעה שהסיפור הנ"ל נודע עוד בשנים שקדמו לאסון הטיטאניק.

אבל העיקר הן התוספות ששרבב המחבר לסיפור, שכך אמר הרבי לאותו בחור שחפץ בנסיעה: נו, אם אתה מתעקש כל כך לנסוע, תיקח את ספר התניא איתך בנסיעה ותלמד בו בכל יום ויום...

הבחור כמובן שכח לקחת את התניא, והרבי אמר: "זהו זה, אחד גורר את השני. כשלא שומעים מה שמבקשים (שלא ליסע), שוכחים אחר כך גם את התניא בבית"

ועל שום כך זכה הסיפור לכותרת הסנסציונית: ספר התניא האלוקי היה יכול להציל את הטיטאניק

ייתכן וסיפור זה בדוי אך בכל זאת מסיפור זה ניתן ללמוד שכנראה היו על סיפון האוניה חסידי חב"ד או לפחות חסיד חב"ד סורר אחד.