לא נותר לי אלא להצטרף לכל מה שכבר נכתב כאן.
במהלך טיול של שבת שמשית הגיעה העת לארוחת הצהריים, היות והיה מי שהמליץ לנו על המקום החלטנו שננצל את השעה היחסית מוקדמת לפני שהמוני בית ישראל הרעבים מגיעים כדי לסעוד באל סולטאן.
הגענו (היינו שני מבוגרים ושלוש בנות), התיישבנו בחוץ והמתנו....
לאחר מספר דקות הופנה אל שולחנינו מלצר שבהתנהגותו הזכיר יותר רובוט ....
הזמנו שתי מנות חומוס וצלחת צ'יפס אחת גדולה (בכל זאת ילדים) ולאחר מכן מנות עיקריות שכללו מנת דג מושט, שתי מנות של פרגיות ומנת קבב....

ולהלן התרשמותינו מהמנות:

1. החומוס - אמנם יפה שהוא מוגש בקערת חרס ובאמת מקורי, אולם טעמו היה סתמי לחלוטין ומרקמו נוזלי מדי, האמת היא שמשום מה נותר אצלי הרושם שאולי אלו בכלל היו מנות של טחינה "מתוגברות" במעט חומוס....
2. הפיתות - משום מה קראתי באחת הביקורות ברשת (פשוט סיקרן אותי לדעת אם אנחנו היחידים שכל כך "נהנו" שם) שהפיתות המצויינות היו חמות וטריות והגיעו ישר מהמאפייה שממול.. אצלינו משום מה זה לא היה כך! הפיתות שהונחו על שולחנינו היו מן הסוג שיותר מזכיר את אלה שנמכרות באריזות של חמש בסופר ולא "מהמאפיה ממול"... כנראה שהמאפייה ממול היתה סגורה בשבת?... לסולטאן פתרונים.
3. הפרגיות - בסך הכל היו בסדר, לא משהו שאפשר לומר עליו שהיה ממש טעים (רק חבל שהמנה שלי התאחרה להגיע כעשר דקות לאחר שכל השאר כבר עסקו בחיתוך מנותיהן).
4. דג המושט - מה אומר... ממנת דג (למרות שמושט הוא לא ממש העדיף עבורי) הייתי מצפה להרבה יותר! הדג שהוגש היה בינוני עד קטן יחסית, חסר כל יחודיות מבחינת טעמו בסך הכל...שום דבר מיוחד.

מה שתרם רבות לאווירה היתה העובדה שהחל מהרגע בו הוגשו המנות העיקריות נוצר הרושם שפשוט חיכו שנסיים היות וכבר החל לחץ של לקוחות שהגיעו למקום והמתינו בתור, התכיפות בה ניגש המלצר לשולחן תוך הצגת השאלה "תרצו להזמין עוד משהו"? הלכה וגברה, האמת היא שהיינו בהחלט מסיימים כעשר דקות קודם אילולא המנה שלי לא היתה מתעכבת כל כך.....

חשבון - למען ההגינות אומר כי ממש אינני זוכר כמה שילמנו שם, אך מה שכן זכור לי שזה לא ממש היה זול, פשוט דיברנו על כך כשהחשבון הגיע...
מה שעוד זכור לי ודווקא טוב מאוד הוא שכשהגיש המלצר את החשבון הוא גם טרח להבהיר לנו ש"זה לא כולל שירות"... מה ברצינות?...
אוי כמה שאני לא סובל את הדבר הזה, את התזכורת ש"זה לא כולל שירות".....

שילמנו, השארנו כמובן טיפ (שהסתכם בדיוק בכמה שצריך ולא אגורה שחוקה אחת יותר) ונסענו...

מה אומר ומה אוסיף...
"אל סולטאן" בבית זרזיר, לא ממש טעים, לא ממש שירות, לא ממש נחמד לשבת וממש לא אהבנו!
אין שום סיבה שנחזור לשם.

ממש לא ברורה לי הסיבה שהמוני בית ישראל נוהרים לשם!
האם עד כדי כך ניתן לעבוד על "עמך ישראל" ולמכור להם אוכל סתמי במחיר גבוה מדי באיצטלה של "אוכל ערבי/בדואי אותנטי"?...
עד כדי כך?...

ואם כן?... וואלה מגיע להם !

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!