אתה צריך להחליט אלו החיים שלך,

תקרא שוב פעם את מה שכתבתה הפעם אני יעזור לך

ציטוט:

במקור נכתב על ידי 144 שלום לכולם אני בן 24 וחברתי בת 21, לפני שנה מצאתי את אהבה שכ"כ חיפשתי, בחורה מקסימה, רגישה, אוהבת,בעל שאיפות בחיים, חכמה ואפילו יפה בצורה קיצונית, באמת בחורה מושלמת. אהובתי באה ממשפחה מיוחדת, שני ההורים שלה חירשים ואחיה התאום לוקה בתסמונת דאון (אמא שלה ילדה אותה ואת אחיה בגיל מאוחר), כאשר התחלנו לצאת לא חשבתי שהבעיה הזאת של ההורים תהווה מטרד ובעיה גדולה מצד ההורים שלי (למה ההורים חייבים להתערב בחיים הפרטיים שלך, אתה כבר מספיק מבוגר), נוכחתי לדעת שעבורם זאת בעיה גדולה, אחרי חודש מאז שהתחלנו לצאת סיפרתי למשפחתי על ההורים ואחיה של חברתי, הם ביקשו ממני לשקול את הקשר בגלל חשש שלהם מהעתיד (ילדים שיצאו בעייתים). הקשר שלי עם חברתי מבוסס על כנות מלאה, שיתפתי אותה במה שההורים שלי אמרו והפצרתי בה שאת חייבת להגיע הם צריכים להכיר אותך אמרתי, היא הסכימה ובאה אליי במשך שנה שלמה, ישנה אצלי, אכלנו ביחד עם המשפחה שלי, עברה איתי ניתוח באוזן ונראה היה שהכל בסדר. עד ששאלתי אותם לפני חודש מה אתם חושבים (האמנתי שהם יצטערו או יגידו שהכל בסדר, היא מושלמת ולא חשוב דבר), קיבלתי שוק שנאמר לי, שהדעה לא השתנתה ואנחנו חושבים שעדיף לך לא להכנס לזה, אמרתי את זה לחברתי שלקחה את זה בצורה קשה מאוד ומאז אנחנו לא מפסיקים לריב (אחי, תמצא דרך להשלים!!!, לא טוב לריב!!!), פשוט העניין הזה יושב כמו עצם בגרון, אנחנו קרובים מאי פעם לחתוך את אהבתנו (תבין שאתה כבר מדבר על זה), היא לא רוצה להפגע, היא אומרת לי מה תעשה שבעוד כמה שנים תצטרך לבחור, במי תבחר? אני לא יכול לשקר לה אני לא יכול להבטיח לה את אהבתי בעוד 5 שנים, אני יודע שבגלל ההורים שלה ואחיה אני לא אפרד ממנה בחיים, היא קרה אליי מעדיפה לקחת מרחק כדי לא להפגע (שאתה לא תפגע) (דואגת לך כפרה, בן אדם אחר לא היה עושה את זה עבורך == תגיד לה את זה), אני כ"כ אובד עצות ביום יומיים האחרונים, הייתי מדוכדך ועצוב, אני יודע שאני לא רוצה לאבד אותה אבל לא יודע איך להסביר לה שאני לא יודע פשוט לא יודע (ככה גם תסביר לה). אני מנסה ללכת בחבל דק, לרצות את ההורים וגם אותה (בשביל מה לרצות את שתיהן, תרצה רק אותה, איתה תצטרך לחיות את שערית חייך == ותגיד לה את זה), אבל יוצא מצב ששני הצדדים כועסים עליי, שני הצדדים חושבים שאני לא עושה מספיק, אני באמת משתגע. מה עושים?

-ההורים לא צריכים לקבל את המסקנה שלך, שאתה רוצה להיות בזוגיות הזו - אם תמשיך לבקש עצות, לא תגיע לשום מקום.

הדגשתי לך שתגיד לה:
- תגיד לה שאתה מעריך אותה על כל ההתחשבות והאיכפתיות שהיא מקנה לך, כשקשה לך עם המשפחה. (מבחינתך ההורים הם קוץ בתחת)
- "שאתה רוצה לחיות איתה את שערית חייך איתה!"


ואחי!!!, חלעס, אתה מבקש עיצות, כשאתה מראש יודע שאתה אוהב אותה ומוכן לקבל אותה ואת משפחתה כמו שהם (אתה זה לא ההורים שלך)
כל עיצה פה של אנשים ושל המשפחה שלך רק מסיטה ורק מעכירה את הלב שלך, הלב התהור שלך שמההתחלה אומר לך שהוא אוהב אותה
ובקשר לאבל, "באהבה אין אבל", תאהב את מה שיש לך, את מה שאתה אוחז בידיים שלך, או שתאבד אותו (לנצח)!

אני בתור אחד שהחלום העכשיווי שלו להיות מכונאי יכול להגיד לך ש:
"לשבור. זה לא לתקן"
"להרוג. זה לא לתת חיים"
"כשאתה אוחז במשהו יקר בידיים שלך אז בכל רגע נתון אתה יכול לשבור אותו, רק אם מצפונך הלוקה יחפוץ בכך"
"לשבור דבר אפשר בשניות, את כל הבית אפשר לשבור ברגע, אבל להרכיב זה כבר משהו אחר"
בידיים שלי שברתי מלא ואף המון דברים, חפצים כלים, מתו חיות המחמד (בגלל יחס לקוי שלי כילד), אל תהרוס ואל תשבור, תהסס שניה לפני שאתה פוגע, הורס או שובר.


חייב גם לתת ת'מכה "מתחת לחגורה" (ככה תבין שבאמת איכפת לי):

עכשיו ההורים שלך וגם אתה הכנסתם אותי להרגשה נוראית, איך אתם יכולים להיות קרים כל כך!!!
מאיזו זכות אתם מדברים ככה על ילדים!!!
אני מציע לך, כן לך!, ללכת ולהכנס לאיזה גן או לבית ספר ולראות במו עינייך מה זה ילדים!
אתה לא יודע בגרוש מה זה ילדים, ואתה ובני משפחתך שופטים את הבחורה שלך לפי גנטיקה!!!,
איזה ילדים ייצאו לכם! --> תגידו, אתם לא מתביישים!
הבחורה האוהבת, הייתה צריכה ממזמן לזרוק אותך, כי אתה פגעת פה לא רק ברגש שלה אלא גם בביטחון שלה כאימא (למה!)
למה!, אתה רוצה? מושלמות!, אתה רוצה בחורה מושלמת?, כן!, אז תקח חתיכת קרש,ומגלף ותתחיל לגלף לך אחת. היא תהיה גם יפה וגם שותקת (ולא תפגע מהדעות שלך עליה).

את ההורים שלך לייעוץ מיוחד בנושא (או שתערב, גורם שלישי מהמשפחה שתדבר איתו על זה מראש שידבר איתם), אולי, אז מישהו יוכל סוף כל סוף להסביר ולשכנע אותם.
חבל מאוד שאתה לא נחרץ בקשר ליחסים שלך איתה, יכולת להגן עליה מכל זה ולא לגרום לכל זה ליפול על ראשה.
ודרך אגב גם אני יכול ללכלך על הבחורה שלך, למה לא?

• "יש לך חברה, עם גנים פגומים, ההוכחה היא בליקוי של שני ההורים שלה ובנזק שיש לאח שלה"
• "היא בטח נורא נחמדה, כי גם ככה היא סבלה בחיים (ואת כל הרוע היא בטח מסטירה) ותראה ששום דבר בחיים לא יצליח לך איתה, כי ה"אוכל שהיא מבשלת תמיד יצא שרוף" וגם הילדים שלה יהיו מכוערים"
• "יש לך הורים חרא שלא אוהבים את החברה שלך" - זה בסדר! "גם אני לא אוהב אותה"
• "אני אומר שאתם לא צריכים להיות ביחד, אתם זוג מכוער" - נו אז מה שאני אומר!!!

אח שלי~!!!, אם אתה באמת גבר, אתה צריך להגן עליהה ממשפטים כאלו, ולא להכות אותה איתם
אתה צריך לכעוס עלי על כך שאמרתי כאלו משפטים, ולא לשאול את דעתי (אבל אני דועג לך, אז ^^ אני מקווה שתבין שלא אמרתי אותם ברצינות ^_^ ^_^ ^_^ - סלח לי אם פגעתי ולא לרגע קט בך!!!)



שמע!, אני חושב שאתם זוג נפלא!,
אל תחשוב על העתיד, תחייה את היום, והיום יש לך אישה נפלאה בידיים (אם לא תרצה אני אקח - סתם ^_^)
יהיו לכם ילדים נפלאים!, והיא תהיה האישה המושלמת והנהדרת ביותר בעולם כולו!!!
ואתה תהיה בסוף המאושר והשמח מכולם שנשארת ובחרת להשאר ולהיות איתה עד הסוף.
צרף לה פרח עם ברכה, תוכל לקחת את הנוסח מהמילים שנאמרו כאן ותזכור להחמיא לה ולתת לה נשיקה






סוף פסוק - תפסיק כבר לדבר על ילדים, ולך תעשה אותם ^_^
בהצלחה!