ברוך השב ! אני ממש שמח שאתה מנסה את סגנון הפרוזה (ולא רק שירה).

אני לא רוצה לבקר את כול הקטע ממשית כי עדיין אתה חדש בתחום - ואני מבין למה פה ושם יש לך טעויות מסויימות. אבל אני בטוח שעם הזמן (כמו בשירים) תשתפר

מה שכן ארצה לתת עליו דוגמה הוא קטע מהסיפור שיכולת לנסח אותו ביותר עוצמתיות.
לא פשוט לראות - אבל כאשר בפרק \ קטע אתה קורא משהו ויש פסקה שבה יש התרחשות גדול וחשובה, חיוני שדרך העברת הטקסט אל הקורא תהייה בהתאם.

אומנם הב"התאם" הזה כול אחד יוכל ליצור לעצמו !

למשל הינה דוגמה איך הייתי מנסח את הפסקה הבאה:

ציטוט:

היא הביטה על שאר הנוכחות בתא. נרקומניות, זונות. היא נרתעה מאוד מהמראה שלהן, מהריח שלהן, מכל מה שהן. לפתע היא הבינה שהיא בעצם לא שונה כל כך מהן. היא מעולם לא חשבה את עצמה לכזו, אבל פתאום היא הבינה מה היא עושה, פתאום היא הבינה מה היא נהייתה.

מבט באלה שונכחו בתא הרתיע אותה - זונות ונרקומניות - המראה שלהן, הריח שלהן וכול עצם קיומן.
כמכה הולמת התחוור לה פתאום לגלות שהיא לא שונה מהן, היא אף פעם לא החשיבה את עצמה לאלו שסובבות אותה כעת - ועכשיו האמת התגלתה לה בשעותיה הכי צרות - "מה נהיה ממני?" היא חשבה.


מובן שפה הוספתי את המשפט האחרון (רק במטרת השמירה על הקונספט של הפסקה המקורית).
ההבדל בין מה שכתבתי לשלך הוא הזרם המאיט ומאיץ בקריאה של הקורא, אם תשים לב השורה הראשונה היא מתארת את הסביבה - פאתום הבחורה במצב הנ"ל.
ואז בא הטוויסט בפסקה שהוא שהדמות גילתה שהיא לא שונה מהן, תוך כדי שאני מקשר את הנאמר עם התוכן (התיאור) של השורה הראשונה.
השורה השלישית היא מעין סיכום וגם איך ש"המכה ההולמת" השפיעה עליה ועל מחשבותיה.

בהסבר זה אני לא אומר לך שעכשיו אתה צריך לערוך את כול הטקסט כך - זה מתאים במיוחד לפיסקה הזאת ולסגנון שהיא שרויה בו. אומנם מהרעיון הכללי נסה לנסח בעצמך פסקאות בסגנון שלך .

טיפ אחרון: בכתיבת פרוזה נסה כמה שפחות לכתוב משפטים שחוזרים על עצמם אבל בצורה אחרת. זה משעמם את הקורא וגורם לאיבוד עניין.

--------------------------------------------------------------------

בכללי (מבחינת תוכן הסיפור) הוא טוב, אבל למשל הסוף שהוא די טוב יוכל להיות יותר מיוחד, איך?
תצטט את הספר שהגיבורה קוראת (למשל):

היא נכנסה לחדרה ופתחה את הספר שקראה:

"... ואז הם האביר בא על סוסו הלבן - והציל את הנסיכה... וחיו באושר ועושר."

אולי יש סופים טובים רק באגדות?

למשל בצורה כזאת אתה נותן לקורא סוף סגור \ פתוח, מבחינת העלילה ברור מה קרה, אבל מבחינת המחשבות של הגיבורה השארת את הקורא לתהות (פה פועל אלמנט טוויסט העלילה - שנותן אור חדש על הסיפור).

יש עוד מה להגיד אבל אפסיק לעת עתה

נשמח לקרוא עוד מיצירותיך ולראות את השתתפותך באשכולות של חברי הפורום

ערב טוב,
אמיל.