ציטוט:

במקור נכתב על ידי סנופ האדומה אמיל היקר! דבר ראשון אני חייבת להגיד לך שאתה האור של הפורום... תודה רבה לך על מילותייך המלבבות דבר שני: לפי דעתי אתה שוכח שהחוק הראשון והיחיד בכתיבה הוא: שאין חוקים! בעניין הזה דנתי, ואגיד בקיצור מילים, לדעתי בתוכן, ובסגנון פה ושם יש את החופשיות האין גבולית בכתיבה. אומנם החוקים כתובים וידועים לא על מנת שנתפוס ספר עבה קרס בכותרת "חוקי כתיבה" ונפעל לפיו, כי אחרת כול היצירות יהיו משמימות. נכון שאתה צודק כשאתה אומר שאולי ה-......- היא לא הדרך הנכונה ביותר לחלק את השיר לבתים, אבל אתה טועה כשאתה אומר שזו טעות. אולי הניסוח הוא לא נכון, הייתי צריך להגיד ש: מוטב שתפעלי כדלקמן, אבל פשוט בגלל שבתים זה דבר קריטי בשיר (מאפיין חשוב) אני מאמין שהניסוח של המשפט לא עד כדי כך רע בכל זאת, אתה מסתכל על הכתיבה מהצד הלא נכון, כי לשיר אמנם צריך להיות מבנה, אבל תסכים איתי שבכל זאת כן יש לשיר הזה מבנה. נכון, יש לשיר מבנה, אבל לא כזה שברור לעיין, ולא כזה שאתה מבין מתי הוא מתחיל ומסתיים (בגלל זה יעצתי, במקרה שהכותבת אינה חפצה בחילוק הביתים, היא יכולה לפתור את הבעיה עם נקודה בסוף הבית) לך אולי זה הפריע, לי זה נתן הרגשה של השתהות מרגיעה.. כאילו שיש לי עכשיו זמן לנתח כל שורה בנפרד בראש. זה אחד הדברים הנפלאים בכתיבה, שאפשר להתענג עליה כמו על כוס יין משובח.

ערב טוב,
אמיל.