תסכים איתי שכל כותב כאן או כותב מאמרים בעיתון יש לו איזה דיעה פוליטית, אפילו שופטי בית המשפט העליון שלנו יש להם איזו דיעה בנושא. אך זה ממש לא לעניין. תעזוב את העיתון או הדיעות הפוליטיות של הכותב. תתמקד במה שכותב על הצבא. הדו"ח של ולד לדעתי לא היה "נגוע" פוליטית, אלא עם מחט קטנה
דקר בנו עם האמת שלו. מה לעשות את האמת הזאת אם היא מוטחת ישר בפנים אנו לא אוהבים לשמוע.
האם הוא טעה בניתוח שלו? האם אנו למדנו במשהו? האם נלמד מזה אי פעם?
לדעתי אנו לא למדנו מזה, וגם לא נלמד.
תכן אותי בבקשה אם אני הטועה.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו