1. אני זוכר שבשלהי שנות ה-50 התארגנו השכנים וקיבלו / רכשו בקבוקון חיסון תרכיב סאלק. ההוראה הייתה שכל ילד צריך לקבל רק טיפה. היו כמה אמהות דאגניות שרצו שילדיהם יקבלו שתי טיפות, "דאס איז שטארקער" ( זה יותר חזק ). בסוף הגיעה אחות מקצועית, מוריה ספקטור שכנתנו ודאגה שכל ילד יקבל רק טיפה אחת. ועוד באותו עניין. בסוף שנות ה-50 נקרא ברמת-יצחק (שכונה של רמת גן ) רחוב על שמו של ד"ר סאלק. ד"ר סאלק עצמו נכח באירוע ואף אמר כמה מלים בעברית.
2. ושוב אנו רואים את האזרחים האש"פיסטים ( אזרחים שוחרי פיצויים ) הדורשים מן המדינה להכיר באחריותה לאירוע שהיא לא הייתה אחראית לו וניסתה לסייע ככל יכולתה. כמי שחקר את כלכלתה של ישראל באותה התקופה חובה לציין שלעניין מחלת הפוליו הוזרמו אמצעים רבים, שמתחו את תקציבו של משרד הבריאות עד כמעט התרוששות.