ציטוט:

במקור נכתב על ידי ישראל היפה 1.נדמיין שמחר הרשות הפלסטינית וישראל מתחילות שוב לנהל מו"מ והצדדים מגיעים להסכמה.האם אפשר להתקדם למימוש ההסכמה כאשר מרחפת באוויר השאלה מי תהיה ההנהגה העתידית של הפלסטינים? ונניח שאלה באמת יהיו החמאס - מה יש לנו להפסיד עם מטר טילים מהגדה לרצועה הצרה של מדינת ישראל, האם תטוס ותשוב בשלום במטוסי אל-על? 2. אם לא נאפשר לפלסטינים להגיע למצב בו יש שם הנהגה יציבה שמקובלת עליהם אז למי אנחנו הולכים למסור שטח? כמובן לחמאס - ראה תשובה בסעיף 1 3. הייתי מעדיף לראות את כל החמאס מחוסל. 4. אם לא מחסלים את החמאס אז עדיף כבר לתת לו להשתלב בהנהגה של הגדה ולקיים מו"מ בהשתפותו - על מת למנוע הפתעות בעתיד ולאפשר מימושו של כל הסכם שיושג. אתה מכיר את המשפט האנגלי If you can't beat them - join them? מאחר ולא משקיעים מספיק מאמץ כדי לסלק את השרץ - אז בא נכשיר אותו. 5. זה נשמע מזעזע פשוט אם החמאס יהווה רוב בבחירות להנהגת המדינה הפלסטינאית והפיכתה של המדינה לפונדמליסטית. אבל עדיף לקחת אפשרות זאת בחשבון , לפני שחתמנו על מכלול ההסכמות במסגרת הקמת מדינה פלסטינית, מאשר לעשות את זה אחר כך. נו ואז מה אתה מציע - להרכין ראש בפני הנהגה קיצונית שחרטה על דגלה את השמדת מדינת ישראל? 6. אני אישית מאמין, שהסכם והקמת מדינה פלסטינאית עשוי למנוע השתלטות החמאס והמדינה שתקום תהיה מדינה חילונית על פי דרכו של הפתח. למי ניתנה הנבואה אחר חורבן בית המקדש, יודע? חילונית לשיטתך - כמו בעזה? 7. ברור ששתופו של החמאס יהיה מותנה בקיומם של כל התנאים המוקדמים על בסיסם מתקים או נכון יותר התקיים הדיון עם הנהגת הפתח. התנאי היחידי המוכר לי בקיום התנאים המקדימים והמוקדמים הוא - שישראל פשוט תעלם מהמפה במזרח התיכון לנצח. ואז - מי שיישאר וישרוד הוא מי שיטבח את היריב שלו - בשיטה העזתית הידועה. אחרי עריכה מינורית של מכתבך: המסקנה ברורה לחלוטין יתכן, שמכתב המדינאים מבוסס על נאיביות רומנטית. אבל מה רע בפיוס בין הפלגים - הלוואי ועלינו. שוב, פיוס בנוסח הפיוס בעזה - שם כתשו את הפתח - יריות ברגליים - אונס - ביזה - לינץ. זאת המתכונת החמאסית/איראנית/חזבאללאית שקיימת היום בהנחת העבודה של החמאס.