שתקבע לגבי כל מקרה לגופו באותו מיעוט מקרים אפורים שבהם מישהו אמור לזכות בהעדפה מתקנת אך איננו זוכה בה.

כמו שיש כאלה שמתקבלים לפקולטה איקס גם אם חסר להם נקודה או יותר לממוצע הדרוש לאחר שהם מסבירים את הנסיבות שבהן זה קרה. כך אפשר לקבל לעבודה גם אנשים שלפי הכללים היבשים הם לא שירתו בצבא או בשרות הלאומי אבל הנסיבות האישיות שלהם מצדיקות את זה. את רוב התחום האפור הזה אפשר לתפוס ב"כללים" ולהכניס לחוק ואת יתר המקרים הפרטניים לאשר בועדת חריגים.

זה עדיין לא אומר שאדון חאמד מוחמד שלא היה בשרות הלאומי מכיוון שהוא לא אוהב את היאהוד ראוי להתמנות למשרה ציבורית יותר מאיציק החייל וזה עדיין לא אומר שגברת מארינה מקסימיליאן הזמרת תוכל להסביר מדוע היא יכולה לשיר, להשתולל על הבמה ולהופיע בתור "שחקנית" בתוכניות טלוויזיה אבל לא יכולה לעשות את זה בצה"ל.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”