לי יצא להדפיס הדפסה רטובה (כימית) של נגטיבים צבעוניים (C41). שנאתי את זה!
בשונה מהדפסת שחור-לבן, המתבצעת בחדר עם תאורה אדומה, הדפסת צבע כימית מתבצעת בחושך מוחלט ולכן היא הרבה יותר קשה לביצוע. כמו כן, הנסיונות להגיע לצבעים הנכונים (ע"י שינוי דרגות פילטרים בשלושה צבעים - ציאן, מג'נטה וצהוב) היו פשוט מתסכלים, במיוחד אחרי שכבר התנסית בפוטושופ, שם הדבר נעשה בהינף עכבר.
עוד הבדל בין צבע לש"ל הוא שפיתוח הנייר הצבעוני, עליו הוקרן הנגטיב/שקופית, דורש כימיקלים שונים מש"ל, ואם אני זוכר נכון אז גם יותר סוגי כימיקלים (בש"ל צריך רק מפתח, עוצר וקובע). אצלנו היתה מכונה, בשם קולנטה, שאליה היית מכניס את הנייר מצד אחד (בחדר חשוך) ולאחר דקות ארוכות הוא היה יוצא מצידה השני (בחדר המתנה מואר), כשעליו מודפסת התמונה. רק אז יכלת לראות אילו טעויות עשית (וקל לעשות טעויות כשעובדים בחושך מוחלט) וכן כמה מג'נטה צריך להוסיף, או צהוב להוריד או שקר כלשהו.

בקיצור - הדפסה כימית מנגטיב ש"ל זה כיף לא נורמלי, הדפסה כימית מנגטיב צבעוני זה פיכסה.
(אמנם היו אצלנו בודדים שאהבו את הקולנטה, אבל הרוב העדיף את חברת המחשב, הפוטושופ ומדפסות הזרקת הדיו. בכל מקרה, הקולנטה הלכה לעולמה לפני כשנה).