אם בגידה זה דבר טוב, או נסבל, למילה לא היו כל כך הרבה קונוטציות שליליות.

אני לא רואה איך שני הצדדים יכולים להיות בסדר עם בגידה, הבוגד או הנבגד.
כמובן שמובן למה הנבגד לא ירגיש טוב עם זה; אחרי הכל הוא נתן מעצמו, שמר אמונים, היה אקסלוסיבי וסמך על הפרטנר שלו שינהג באותה דרך.
מצד שני, הבוגד כנראה עושה את מה שהוא עושה כי חסר לו משהו בקשר. קורה ולגיטימי לגמרי. אבל, מה הוא עושה במקום להיות כנה ולשתף בחוסר הזה? הולך ומשיג אותו אצל אחרים בסתר.
לפי דעתי זה מעיד על חוסר בגרות. אם לאותו בוגד חביב יש לב פועם ודם אדום, אני מניחה שהוא מבין שהמעשים שלו פוגעים ובסופו של דבר זה יחזור לנשוך אותו בטוסיק.
(שלא לדבר על איך מרגיש הצד השלישי - זה שבוגדים איתו...)

מעבר לזה, צריך לדעת להתאפק ולא חייבים לממש כל רצון, יצר ותשוקה. כמו שאת יודעת שלא בריא לאכול המבורגר כל יום לבוקר צהריים וערב, את גם בטח יודעת שלא צריך "להשיג" את כל מי שנראה לך בחור לעניין.

אני יכולה להעיד על עצמי שאני די רכושנית - מה ששלי, שלי. קשה לי לדמיין את בן הזוג שלי בסיטואציה אינטימית עם מישהי אחרת (גופנית או נפשית).
מה גם שאני לא רואה את עצמי פוגעת במכוון במישהו שאני אוהבת רק כדי לסמן V על יצר כלשהו.

ודבר אחרון - עקב כל השידורים החוזרים של "ריקי לייק", נתקע לי בראש המשפט (הנכון) הבא: What goes around, comes around. עדיף להקדים תרופה למכה ולשתף בתחושות, או לסיים את הקשר בכבוד לפני האקט הפוגע.