בוא אני אגלה לך משהו: אני מסכים איתך בהחלט.

אבל אין זה אומר שזה הופך את הדבר לבסדר.
בסה"כ הצבעת על הגורם לבעיה.

זה כמו שאי אפשר להאשים ילד שהתדרדר לפשע/אלימות/סמים לאחר שבמשך שנים הוריו הכו אותו/לא היו פקחים אף פעם/ לימדו אותו שמותר לגנוב וכו'...
אבל האם בגלל שאי אפשר להאשים את הילד צריך לאפשר לו להמשיך בהתנהגותו הפושעת?

גם הציבור החרדי וגם הציבור החילוני הולכו בתלם במשך עשרות שנים בכדי להאמין שיש הבדל בין מקרים שכאלה למקרים הנוגעים לציבור החרדים. למשל: אם חילוני ימחה נגד אורח החיים של החרדים הוא ייחשב על ידם לאנטישמי, אבל למה אם חרדי יוצא נגד אורח החיים החילוני או של הדתי הלאומי הוא לא ייחשב לאנטישמי, אלא רק לאדם ירא שמים ותמים החרד לגורל כולנו?
ההסבר לכך הוא מאוד פשוט: "מה שמותר לי- אסור לך!" - זאת הגישה בה נוקטים החרדים, משום שעד כה אף אחד לא מנע מהם להשתמש בגישה זאת, בגלל הגישה הזאת הם גם לא אוהבים לעבוד, לא אוהבים את מי שלא משתייך לכת המצומצמת שלהם ומי שלא מתלבש כמוהם.
עכשיו כשאני חושב על זה, לחרדים יש מזל שרוב העם כופר - אם כולנו היינו חרדים, כנראה שגם הם היו צריכים להתחיל לעבוד, וזה לא היה הוגן שרק חלק מהחרדים יקבלו כסף מהמדינה- לכן כולנו היינו מקבלים כסף ובעצם המדינה הייתה מתמוטטת.