[QUOTE=שפני]תראה, אני מסכים שצריכה להיות תגובת תגמול במטרות איכותיות (אנשים בכירים ומטרות איכות אחרות) - רק שתי הערות:
1. התגובה צריכה להיות כזו שלא תביא למצב של התשה הדדית מתמשכת, עדיף להגיב בעוצמה לא מידתית על מקרה מסויים, מאשר תגובה רפה שתוביל לתגובת נגד ולסבב שחוזר חלילה והתנהלות של משגל נסוג. - מקבל בהחלט.

2. המאזן האסטרטגי מאוד השתנה, כבר לא מדובר בכנופיות חמושות סטייל שנות החמישים או המרדפים בבקעה והמחבלים ברצועה בשנות השבעים, יש בעזה תשתית רקטית שהשמדתה לא תיפתר ע"י הפצצת מחסן רקטות או מס' משגרים אחת ל... - יש לזה גם חסרונות שקל להתמודד עימם לצבא מודרני.
בעבר המחבלים היו שולחים חוליה של 2-4 שבד"כ לא היתה חוזרת.
הפעם היתה כאן מעטפת של מרגמות, נ"ט מודרני, רכב, .......
המעטפת לתחושתי היא יותר מכמות האצבעות והבהונות שיש לי, כך שהארגון לא סיכן בפעולה 2-4 אלא סדר גודל יותר. החוכמה היא לזהות נכון את הארוע וגמור את הארוע ללא נסיגה\התמוססות בשטח של רב הכח התוקף.


לגבי מרדפים לתוך סיני, זו יכולה להיות מלכודת לצה"ל מצד אותם אירגונים,
שטח מאוד נרחב לאורך הגבול ופנימה לתוך סיני, שטח יכול להוות מלכודת לגדוד מילואים תורן או לכוח שמוקפץ - כר נרחב לחטיפות, מטענים (איך יראה פינוי מוסק 3 ק"מ בתוך סיני?), משיכת אש צה"לית לעבר עמדות צבא מצריות ועוד.
יש את סוגיית הכשרת הכוחות לאפשרות כניסה לשטח הנרחב הזה (מבחינת מודיעין, סיור, פתיחה באש, גבולות גיזרה, סיוע אווירי).
שינוי ההתייחסות לאזור מבחינת יעוד מודיעיני, שלהערכתי כבר השתנה מאז נפילת מובארק (לא מידע אישי). הבעיה היותר קשה היא פעולה בחצר המצרית כשהשלטון מחפש לגיטימציה לשלטונו ברחוב המצרי והמכנה הנמוך ביותר הוא שנאה לישראל.
בקצור, זה יכול להגמר הרבה יותר גרוע מעוד כמה נפגעים זו פעולה אצל מדינה גדולה עם צבא גדו לומצוייד כשהאנשים שלו מחפשים לחם (סליחה פתות ועדיף גם פול) לאכול, קורת גג להניח את הראש בלילה ואיזה שהוא אופק עתידי.
גם אם לא מתוכנן שום דבר בכוון הישראלי הסתבכות שם יכולה לגרור אותנו להסתבכות שאין לנו צורך בה.
[/QUOTE]