את אומרת לי שאני עקשן כמו עץ
אך טעים כמו הפירות שנופלים מענפיו
אני מחייך ואומר לך שאת המים והשמש
שמבשלים פירותיו.

את אומרת שאני רגיש כמו אזורים בגוף.
אני בוהה בך ומדמיין איך את נשאבת לתוכי במהירות האור.
היישר אל תוך הלב שמנדנד כערסל.
כשחיוך ארוך נמרח בין שפתייך.

ציוץ ציפורים מהחלון הדרומי מנפץ מחשבותי.
משיב אותי אל החדר. גורם לי להפסיק לבהות.

את אומרת לי שאני יצירתי כמו חלום רטוב
שלספר החלומות גורם להיות עצוב
אני זוקף כמו ומתפלא.זורק מבט תמוהה ומחכה.

את מסבירה שאני חלום ללא פענוח
חסר תשובה בלי מפתח

אני צוחק.וזה מצחיק אותך.

חצים מובלים את עיניי אל גומותייך
שמעוררות בי רצון לקפוץ אליהן
כמו אל בריכה עמוקה
לצלול עמוק עמוק
לשמוע את השקט
להרגיש את הקור הנעים
להריח את הטבע הטעים
ולחזור אל הנקודה.

את ואני על מיטה מדברים
את ואני על מיטה מתבוננים
את ואני על מיטה מתמלאים
את ואני על מיטה יחפים
ממחשבות רדודות.

אור.

אל תחשוש מטעויות - אין כאלה.
"מיילס דייויס"