זה לא עובד, במיוחד בתווך ארוך. זה הכי בסיסי בפסיכולוגיה.

הקשיים בהסברה הישראלית נובעים מזה שהיא כולה נשענת על האשמות במקום להתרכז על החיובי.

אם ישאלו ישראלי ממוצע איך הוא מסביר את צדקת דרכנו, הוא יענה איך המחבלים הערבים רוצחים נשים וילדים. גישה הזאת, יכולה לתת מענה לזמן קצר, אחר כך אם המחבלים מפסיקים את הפיגועים גם אם זה בגלל אילוצים, שהם לא מסוגלים, מייד מתעורר החשק להעביר להם עוד שטחי ביטחון ועמדות של צדקת הדרך. ובכדי להרגיש צודקים ישראל מתחילה עוד פעם לסגת, עד שמתחילים עוד פעם פיגועים ואז מרגישים צודקים וחוזר חלילה.

אם ישאלו ישראלי ממוצע למה הקימו את מדינת ישראל, הוא מייד יצביע על השואה. בא אחמדניג'ד וטוען שלא הערבים ביצעו את השואה, וגם אחרי שעובר יותר ויותר זמן מאז השואה, הטיעון הזה מתחיל להתפוגג.

משפט מאוד פשוט שארץ ישראל שייכת לעם ישראל לא פחות מאשר ערב הסעודית שייכת לערבים, את זה משום מה מתקשים להגיד. זה לא פוגע באף אחד, לא פוגע באף עם. נהפוך הוא: זה נותן לערבים תחושה מרחבית שיש להם כל כך הרבה ארצות, ושגם הם מסוגלים לרצות שלום, ואולי אפילו לסגת קצת בשביל שלום. כשמדובר על נסיגות שלהם, לא מדובר על קילומטרים בודדים כמו שיש בישראל, שיותר מזה אין לאן לסגת, מדובר על מאות קילומטרים שיש להם לאן לסגת.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/