03-10-2011, 17:12
|
מנהל
|
|
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
|
|
יפה מאוד ומעורר הזדהות
אני מוצא לא מעט דימיון בין הסיפור שלך לשלי. ברגע שהבנתי, בתחילת שנות העשרים שלי, שההורים שלי בסך הכל עשו כמיטב יכולתם ושהכעסים רק מפריעים לי, הכל עבר. אני לא עסוק כלל בהיסטוריה ומקבל את הוריי כמו שהם. לאחר שנולדו לי ילדים, היו דברים שהתעוררו בגלל הרצון לא לחזור על הטעויות של ההורים (מה שכמובן מאלץ לחזור ולהרהר באותן טעויות והכעסים בהכרח חוזרים) אבל במקביל את גם מבין שכהורה, אתה בהכרח תעשה טעויות. גם זה נותן פורפורציות.
|