ומבהיר מה מותר ומה אסור לעשות בשטח הימי, ובעיקר בין המדף הימי לקצה גבול 200 המייל (או בפועל - הגבול הימי בין ישראל לקפריסין), בהתאם לאמנה משנת 1982, שהרחיבה את הזכויות מהמדף הימי ואילך.
מה שיאפשר - מתיחת צנרת לייצוא גז בין שדות הגז של ישראל, למים הכלכליים של קפריסין, ומשם - ליוון, איטליה, או טורקיה.

בשטחים בהם הבלעדיות של 2 מדינות חופפת - החוק החדש אמנם מתיר לממשלה לקבוע את מיקום הגבול,
אבל גם מכפיף את הזכויות לחקיקה בינלאומית - ובכך מייצרת עוגן לבוררות בינלאומית, במיוחד במידה והשר יקבע שניתן לבצע שימוש כלשהו בשטח החופף.

מסיבה זו - אין לחקיקה באמת השלכות משמעותיות מול מצרים, שכבר הוסדר הגבול הימי הטריטוריאלי בינהן, והאזור הכלכלי הוא המשכו,
מה גם, שאין לה בעיה עם בוררות על סמך אמנות כאלו (שבוצעה למשל בטאבה) - אלא בעיקר עם עזה ולבנון, שלא רוצות הסדרה מול ישראל (שהיא בפועל נורמליזציה), ולכן הסדרה בדרך בוררות אינה מקובלת עליהן.
בעזה יש בעיה נוספת: המצב הנוכחי שהתקבל בין ישראל למצרים קיפח את ישראל - וכפועל יוצא את עזה,
והסדרת הגבול הימי דרך בוררות עלולה לאסור על ישראל פרקטיקות בהן כיום היא נוקטת (הגבלת שימוש חריפה במרחב הימי, ומניעה מוחלטת של שימוש במים עמוקים ומסחר ימי עצמי), תוך שימוש במרחב הימי של עזה, ואף להרחיב את הטריטוריה הימית של עזה על חשבון ישראל (שכבר מקופחת מהמצב שהתקבע מול מצרים) עקב ההזדהות עם מצוקות העזתים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דה-דה השלכות ביטחוניות שיכולות לצוץ מאישור החוק?

בתרחיש הגרוע ביותר:
ביטול הסגר הימי על עזה ופתיחתה להברחה חופשית.
ביטול השימוש שלא בעת מלחמה במרחב הימי העזתי למטרות ביטחון.