http://www.idf.il/1133-13874-he/Dover.aspx

לוחמי המילואים של חטיבה 5 הוקפצו החודש לתרגיל פתע בבקעת הירדן. מפקד פיקוד המרכז: נמשיך לתרגל ונהיה מוכנים לכלל התרחישים

ללא הכנה מקדימה ולאחר תעסוקה מבצעית בגזרת חטמ"ר אפרים, המילואמניקים של חטיבה 5 זכו החודש "להפתעה" נדירה, או נכון יותר לומר "בתרגיל הפתעה": הגדוד נשלח לתרגיל גדודי רב אמצעים בבקעת הירדן ללא התראה. התרגיל בחן לחימה וכיבוש יעדים במתווה צפוני והררי, במעטפת כוחות נוספים כמו שריון. המעבר החד בין תעסוקה מבצעית ללחימה בגזרה שונה נבחן בפעם הראשונה, ויבדוק בעתיד גדודי מילואים נוספים.

"בסופו של יום, גדוד מילואים צריך להילחם כמו גדוד סדיר, ולהיות מוכן ללחימה תוך זמן קצר", הסביר לאתר צה"ל מפקד פיקוד המרכז, האלוף אבי מזרחי, שהגיע עם שורה של בכירים מהפיקוד בכדי לצפות בתרגיל המיוחד. "היה כאן יותר תרגול של עבודה, תהליכים ונוהל קרב, והמטרה היא ללמוד ולהעביר לגדודים האחרים את הידע שנרכש - זוהי דרך לשפר את התהליכים ברמת האוגדה", אמר האלוף והוסיף כי “אנחנו מתכוונים לערוך דגימות גדוד בכל אוגדה עם תרגיל מסוג זה, אך זה תלוי משאבים".

בנוגע לעיתוי בו נבחר להתחיל את הפיילוט אלוף מזרחי ציין כי "ישנה הבנה שהמצב בעולם הערבי לא ברור, ושרמת האי וודאות גדולה. אנחנו צריכים להיות מוכנים כל הזמן לשלל תרחישים, וגם הלוחמים מבינים את זה".

"מעולם לא הורידו גדוד מתעסוקה מבצעית לטובת תרג"ד, בכדי לבחון את המעבר מתעסוקה ללחימה", מציין סגן מפקד חטיבת המילואים 5, סא"ל גלעד כהן. "להערכתי, הגדוד עמד במשימה. אנחנו יכולים לראות את זה לפי כמות האש שהושקעה, וגם בעמידת לוחמי המילואים בקושי הפיזי שנדרש", הוא ציין.

ראה שהגדוד, המורכב מלוחמי חי"ר במיל' בעיקר מחטיבת הנח"ל וגבעתי, לא עושה לעצמו הנחות. את השיער המדובלל דוחסים לקסדה ואת גינוני האזרחות השאירו בבית. עם זאת, מעל ללהט הלחימה שלהם מרחפים זיכרונות מלפני עשור, כאשר לחמו כתף אל כתף במבצע "חומת מגן". באותו מבצע הם הופקדו על העיר ג'נין ובמהלך קרב קשה במיוחד איבדו 13 לוחמים מהפלוגה המסייעת. למרות השנים, נראה כי הפצע עדיין לא התאחה.

"במשך תשעה ימים עברנו סמטה-סמטה, בית-בית", נזכר יונתן ואן קספל, לוחם מילואים בפלוגה ההיא. “ביום האחרון הייתה לנו היתקלות קשה, ואיבדנו 13 לוחמים, ביניהם כאלה שהגיעו בפעם הראשונה למילואים, וגם כאלה שהתנדבו ללחימה על דעת עצמם, ממש קפצו על הרכבים הצה"ליים רק כדי להגיע למילואים", הוא אומר, "הבנו את החשיבות, זה היה מצב בלתי אפשרי של טרור מתמשך, אבל הם היו כמו אחים עבורי".

"מילואים זה אי של שפיות בחברה הישראלית", אומר סרן מיל' נדב חיים, אז מפקד פלוגה בעל כורחו והיום רופא גדודי. "היו אז הרבה מאוד חששות, בעיקר כמפקד", הוא נזכר בלחימה בסמטאות ג'נין. "אני זוכר שאמרתי אז שנעשה את המקסימום להחזיר את כולם הביתה - חיים או מתים. כל אחד צריך לזכור למה הוא נמצא פה, והאם זה שווה חיי אדם. הרבה פעמים אין ברירה", הוא אומר ומוסיף: "עד היום תמונות הנופלים תלויות על הדלת של המג"ד. הם חלק מאיתנו".