כתבת שאתה בן 27, אבל סלח לי - ההתנהגות שלך כפי שאתה מתאר אותה היא לא של אדם בוגר במערכת יחסים
בריאה. אני יכולה (אולי) להבין התנהגות כזו מנער בגיל ההתבגרות. בגילך כבר היית צריך להבין, שכל בת זוג שלא
תהיה לך תגיע עם עבר, עשיר יותר או פחות, ושיכול להיות שחלקים מהעבר הזה נמצאים גם כיום כחלק מחייה.
כל אחד מכם הוא עולם ומלואו. הוא אדם שלם כשהוא מגיע אל מערכת היחסים. אתה, כחצי של מערכת יחסים
בוגרת, צריך להבין שאתה לא יכול לשלוט בחצי השני.
כמו שאמרו כאן - כדי שמערכת היחסים תצליח - אתה חייב לתת אמון בבת הזוג שלך. ההתנהגות שאתה מתאר
היא של אפס אמון. אתה לא סומך עליה, שאם היא בחרה בך כבן הזוג שלה, היא ידעה מה היא עושה.
תחשוב על זה - אף אחד לא הכריח אותה להיות איתך. היא רצתה בזה. אז למה החשדנות הזו? אז מה אם היא
מדברת עם אקסים שלה? זה בדיוק מה שהם - אקסים! איתם היא בחרה ל-א להמשיך. אין לי ספק
שהאובססיביות שלך לעבר של בת הזוג שלך זה מה שהפריד בינכם.

כמו שאמרו כאן - עד שלא תעבוד על עצמך ותפסיק ל-ח-ל-ו-ט-י-ן להתעסק בזה (אפשר לשאול, להתעניין, לדעת
- לא להתעסק בזה מעבר לזה) אל תנסה - לא לשקם את מערכת היחסים הזו, וגם לא להכנס למערכת יחסים
אחרת. עד שלא תקבל את האדם שמולך כמו שהוא, ולא תנסה לשנות אותו ולשלוט בו ובמעשיו, לדעתי אתה לא
מוכן באמת למערכת יחסים עמוקה ובוגרת.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20