אכן מעניין.
יש בתיזה הזו (הסבת חלק מהסד"כ לכוח ממשל צבאי/ לחימה נגד התקוממות) כמה בעיות:
א. פוליטיקה פנימית- כיום הסד"כ והתקציבים נמצאים תחת כותרת נוחה של "ביטחון". יותר קשה להצדיק אוגדה של יחידות ממשל צבאי מכנף של מפציצים ומיירטים, גם אם בפועל היא נדרשת יותר. זה משדר אימפריאליזם. ההרצאה מ-2005: כיום ממילא ארה"ב איבדה חלק גדול מהתיאבון להיכנס להרפתקאות כאלו.
ב. מעשית- לא בטוח שהכוח הקיים אכן לא מסוגל לשלוט בשטח. הרי צבאות רגילים שלטו בשטח בהצלחה במיקרים רבים במאות השנה האחרונות, למשל ביפן ובגרמניה לאחר מלחמת העולם ובשטחים אחרי 67' (לפחות עד 87'). חלק מהבעיות באפגניסטאן ובעיראק נבעו ממטרה מדינית שגויה ולא ממבנה כוח שגוי. אני מניח שאם ארה"ב היתה מוכנה להחזיר את השליטה באפגניסטאן לטליבן, תוך התחייבות שלהם לרמה מסוימת של שמירה על זכויות אדם ואי-תמיכה באל-קעידה, אפשר היה לסיים את המלחמה שם לפני שנים. "צבא ממשל צבאי" אולי יתרום בכך שיתריע מראש על קושי כזה. הוא מדבר הרבה על הקושי להכשיר חיילים בני 19 לשלב לחימה וסיוע אזרחי- בפועל השילוב הזה קורה בעיקר במפקדות הגדודים והחטיבות, אצל אנשי קבע שהצבא הוא מקצועם. ברמה של בני ה-19: איזו הכשרה מיוחדת מקבל מפקד מחסום, מפקד סיור, מפקד מבצע מעצר, קמ"ן חטמ"ר בשטחים וכו'? בשביל זה כדאי ליצור יחידות ייעודיות שיהיו כפופות לפיקוד נפרד?