אם תקרא אחורה תשים לב שאני אומר את
מה שאמרתי מההתחלה ולכל אורך הדרך - יש לבני אדם חוש מובנה של שיפוט מוסרי, aka מצפון, שהמקור שלו הוא אבולוציוני.
מי ש"בולע את הפיתיון" הוא דווקא אתה
הראשון להציע שהמוסר מקורו בטבע האדם הוא David Hume והרעיון הזה מזוהה עם מרבית הפילוסופים האקזיסטנציאליסטים.
אין בו שום דבר "מוחלט" ולמינים שונים של בעלי חיים יכולות להיות מערכות "מוסר" שונות.
המוסר משקף את טבע האדם ולא שום דבר במציאות הפיזיקלית.
אתה מבלבל כאן דברים.
ראשית מעולם לא טענתי את מה שמודגש.
העובדה שיש מוסר כליות לא עושה אותו ל"נכון" ובטח שלא ל"מוחלט".
הוא ללא ספק בסיס טוב להתחיל ממנו, אבל
הוא התפתח בסביבה שונה באופן מהותי מהסביבה שלנו ולכן תנאי הבעיה שלה הוא מהווה פתרון השתנו באופן מהותי.
לא יכול להיות רעיון מוחלט של מוסר שהוא לא תלוי זמן, תרבות, התקדמות טכנולוגית וכו'
אותה פעולה יכולה להיות מוסרית בחברה אחת בתנאים מסויימים ובלתי מוסרית בחברה אחרת בתנאים אחרים.
עם זאת, אם תגדיר היטב מצב נתון של חברה אנושית מסוימת כנתונים
ותגדיר את מטרותיך, זו בעיה שלפחות באופן אידאלי יש לה פתרון אופטימלי. אבל הפתרון תמיד משתנה עם תנאי הבעיה.