שכוללת הסבר רציונלי לעילא ולעילא למה הוא רצה גרעין.
http://www.haaretz.co.il/news/arab-spring/1.1592488
הקטע הרלוונטי לענייננו:
"
באוקטובר 1978 פרש סדאם, עדיין סגן נשיא (הוא תפס את השלטון ב-1979) אך כבר "האיש החזק" בעיראק, לפני הקצינים הבוגרים ובכירים אחרים שנכחו בטקס סיום מחזור באוניברסיטה ללימודים אסטרטגיים את תפישת עולמו: חובה שיהיה ל"ערבים" (הכוונה לעיראק) נשק גרעיני בהקדם. כל עוד אין להם נשק כזה לא יוכלו לתקוף את ישראל, כי כאשר הצבאות הערביים יצורו עליה ויתכוננו למכה המכרעת, ישראל תאיים בתקיפה גרעינית. לסדאם לא היה ספק שעיראק תהיה הראשונה לספוג הפצצה כזו, כשם שהיה בטוח שקציניו יעדיפו להסיר את המצור ולחזור הביתה מיד ובלבד שלא ייפגעו משפחותיהם בבגדאד.

הפתרון, לדעתו, טמון ביצירת איום זהה של הערבים. כך יימנע שימוש בגרעין על ידי שני הצדדים, והצבאות הערביים הסדירים יוכלו לפעול בלי הפרעה."

אז הנה, בבקשה: גישה רציונלית למהדרין לשימוש באיום גרעיני כדי לאפשר מתקפה קונבנציונלית מסיבית על ישראל. במקרה לגמרי, לפני כמה שנים רן ברץ טען שזו בדיוק השפעתו של גרעין איראני על המצב במזה"ת.
http://www.acpr.org.il/nativ/articles/2007_1_baratz.pdf

בכל מקרה, זו דוגמה קטנה אך משמעותית לכך ש'מאזן אימה' איננו בהכרח 'מלחמה קרה כמו בין ארה"ב לבריה"מ'.

אני, באופן אישי, קצת חושש ממאזני אימה מאז ששמתי לב שהאיש הכי רציונלי ומחושב בכל סיפורי המלחמה הקרה האלה היה ד"ר סטריינג'לאב.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי