שום דבר איננו "ודאי", גם DNA איננו "ודאי". הרי לא מרצפים את כל ה-DNA כשעושים בדיקות כאלה,
וממילא רובו משותף אצל כל בני-האדם. אבל אפילו לא משתמשים בכל החלק שאיננו משותף לכל בני-
האדם. (ועדיין, ההסתברות לטעות נחשבת נמוכה מאוד.)

עכשיו כשהוצאנו את נושא הוודאות מהדיון, אפשר לדון בשאלת השימוש בטביעות אצבע.
הסיבה שמשתמשים בטביעות אצבע היא שהשתמשו בהן בעבר. הסיבה לכל דבר היא אינרציה.

האם יש הצדקה להמשך השימוש בטביעות אצבע? אני יכול לחשוב על מספר טיעונים שיצדיקו זאת:

• טביעות אצבע אינן משמשות כדי להוכיח ביצוע עבירה, אלא אלמנט עובדתי מסוים (הנאשם אכן היה
  במקום מסוים, הנאשם אכן החזיק חפץ מסוים, הנאשם אכן נגד בגופה מסוימת, וכו').
• טביעות אצבע משמשות לחיזוק הטענה, ולא כהוכחה גורפת ובלעדית לנכונותה. לכן, זה שיש סיכוי
  לטעות צריכה להיכנס כאחד ממכלול השיקולים ב'חישוב' שיקבע אשמה או חפות.
• זיוף טביעות אצבע באופן שתואר, לצורך הפללה, מאוד מאוד לא נפוץ (או ליתר דיוק: עדיין לא גילינו
  כשזה נפוץ).

בהתחשב בכל זה, נשמע סביר להשתמש בטביעות אצבע כראייה.

אחרי שיגנבו את המאגר הביומטרי ולכולם יהיו טביעות האצבע של כולם על המחשב, והציוד כדי לייצר
כפפה כנ"ל יהיה במרחק של 50$ מאיביי/דילאקסטרים, באמת תהיה בעיה...

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.